נכתב על ידי: רואה חשבון אמנון בן שושן, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי
עודכן לאחרונה: 6 בספטמבר 2026
המאמר מיועד: לאזרחים ישראלים המקבלים פנסיה מישראל והם תושבי ארצות הברית לצורכי האמנה, לרבות מי שהם גם אזרחי ארצות הברית או בעלי מעמד של תושב קבע בארצות הברית (Green Card). המאמר מתייחס גם לאזרחים ישראלים-אמריקאים שהם תושבי ישראל ומקבלים פנסיה מישראל.
מתי נדרשת בחינה מקצועית: כאשר יש לקבוע את סיווג הפנסיה לפי האמנה, את מקור ההכנסה בישראל, את השפעת האזרחות או ה-Green Card על זכויות המיסוי, או את אופן מניעת כפל המס בין ישראל לארצות הברית.
פנסיה פרטית ישראלית תקופתית נבחנת לפי סעיף 20 לאמנת המס בין ישראל לארצות הברית. אף שסעיף זה מקצה ככלל את זכות המיסוי למדינת התושבות, כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי יש לבחון גם את ה-Saving Clause שבסעיף 6(3) ואת החבות לפי הדין הישראלי. לפי סעיף 4א(א)(8) לפקודת מס הכנסה, קצבה המשולמת בידי משלם שמושבו בישראל נחשבת, ככלל, להכנסה שמקורה בישראל.
פנסיה ישראלית בגין שירות ממשלתי נבחנת לפי סעיף 22 לאמנה. כאשר מקבל הקצבה אינו אזרח אמריקאי ואינו בעל Green Card, עשוי לחול פטור ממס בארצות הברית. כאשר הוא אזרח אמריקאי או בעל Green Card, התוצאה עשויה להשתנות בשל תחולת ה-Saving Clause.
כאשר אותה קצבה חייבת במס בישראל ובארצות הברית, יש לבחון את מנגנון הזיכוי בשל מסי חוץ ואת מגבלותיו לפי האמנה והדין החל בכל מדינה.
מיסוי פנסיה ישראלית פרטית בידי אזרח ישראלי שהוא תושב ארה"ב
כאשר אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית לצורכי האמנה מקבל פנסיה פרטית מגוף ישראלי, יש לבחון את זכויות המיסוי לפי אמנת המס לצד החבות הקיימת לפי הדין הפנימי בישראל. אמנת המס כוללת הוראה ייעודית לפנסיה פרטית, ובמקרה של אזרח ישראלי יש לבחון גם את תחולת ה-Saving Clause ואת מקור ההכנסה לפי פקודת מס הכנסה.
הנקודה המרכזית היא שישראל אינה מטילה מס על יחיד רק בשל אזרחותו הישראלית. עם זאת, כאשר קצבה משולמת על ידי גוף ישראלי, שאלת החיוב בישראל אינה מסתיימת בשאלת האזרחות, אלא תלויה גם בסיווג ההכנסה, במקור ההכנסה לפי הדין הפנימי, ובהוראות אמנת המס בין ישראל לארצות הברית.
סעיף 20 לאמנה: מיסוי פנסיה פרטית תקופתית במדינת התושבות
## מיסוי פנסיה ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 לאמנה
סעיף 22 לאמנת המס קובע הסדר ייחודי לפנסיה המשולמת מכספי ציבור בגין שירותים שבוצעו במסגרת תפקידים בעלי אופי ממשלתי. לעניין הסעיף, כספי ציבור כוללים כספים של ישראל, של יחידת משנה מדינית או של רשות מקומית, וכן כספים של חברה בבעלות מלאה של אחד מגופים אלה המבצעת תפקידים בעלי אופי ממשלתי, או של גוף אחר העומד בתנאים שנקבעו בסעיף ומבצע תפקידים בעלי אופי ממשלתי. העסקה בידי גופים אלה נחשבת, לצורך סעיף 22, להעסקה בידי המדינה.
כאשר מתקיימים תנאי סעיף 22 ומקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית לצורכי האמנה, סעיף 6(4)(ב) משמר את הפטור ממס בארצות הברית כאשר מעמדו האמריקאי הוא תושבות לצורכי האמנה בלבד.
כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח אמריקאי או בעל מעמד של תושב קבע בארצות הברית (Green Card), סעיף 6(3) מאפשר לארצות הברית להחיל את דיניה הפנימיים ביחס לקצבה. לפיכך, הפנסיה הממשלתית הישראלית עשויה להתחייב במס הן בישראל והן בארצות הברית. ככל שנוצר כפל מס, יש לבחון את מנגנון הזיכוי החל בארצות הברית בהתאם לאמנה ולדין האמריקאי.
סעיף 20 לאמנת המס בין ישראל לארצות הברית קובע כי פנסיות וגמול דומה המשולמים ליחיד יהיו חייבים במס רק במדינת התושבות של מקבל הקצבה, למעט תשלומים שעליהם חל סעיף 22 לאמנה בעניין תפקידים ממשלתיים. לפיכך, ביחס לפנסיה פרטית הנכללת בהוראות הסעיף, זכות המיסוי מוקנית למדינת התושבות בלבד, בכפוף להוראות ה-Saving Clause הקבועות בסעיף 6(3) לאמנה.
לצורך תחולת סעיף 20(1), סעיף 20(4) מגדיר "פנסיות וגמול דומה" כתשלומים תקופתיים המשולמים עקב פרישה או מוות ובתמורה לשירותים שניתנו בעבר, כפיצוי בשל פגיעה או מחלה הקשורות לעבודה קודמת, או מכוח תוכנית פרישה לעצמאים שההפקדות אליה זכאיות, כולן או חלקן, לטיפול מס מיוחד. תשלומי Social Security נבחנים בנפרד לפי סעיף 21 לאמנה.
תחולת סעיף 20(1) מוגבלת לתשלומים תקופתיים העונים להגדרת "פנסיות וגמול דומה" שבסעיף 20(4). היוון חד-פעמי של קצבה, משיכה חד-פעמית או פדיון רכיב הוני מחייבים סיווג נפרד לצורכי האמנה בהתאם למהות התשלום ולהוראות הדין החלות בכל אחת מהמדינות.
סעיף 6(3) לאמנה: ה-Saving Clause והשפעתו על מיסוי הפנסיה בישראל
סעיף 6(3) לאמנה קובע, בכפוף לחריגים המפורטים בסעיף 6(4), כי כל אחת מהמדינות רשאית למסות את תושביה ואת אזרחיה לפי דיניה הפנימיים כאילו האמנה לא נכנסה לתוקף. מדובר בהוראה הדדית, החלה הן על ישראל והן על ארצות הברית.
ה-Saving Clause אינו יוצר חבות מס עצמאית ואינו מעניק למדינה סמכות מיסוי שאינה קיימת בדין הפנימי שלה. תפקידו הוא לשמר את תחולת הדין הפנימי כלפי תושבי המדינה ואזרחיה גם כאשר הוראה אחרת באמנה מגבילה את זכות המיסוי שלה. כפי שמבהיר ה-Technical Explanation הרשמי של האמנה, זכות מיסוי הנובעת מהאמנה אינה ניתנת להפעלה אם אין לה בסיס בדין הפנימי.
הוראה זו רלוונטית במיוחד לפנסיה פרטית, מאחר שסעיף 20(1) אינו נמנה עם החריגים ל-Saving Clause. לפיכך, אף שסעיף 20(1) מקצה ככלל את זכות המיסוי למדינת התושבות, אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית אינו יכול להסתמך על סעיף זה כדי לשלול מישראל זכות מיסוי הקיימת לפי הדין הפנימי ביחס לקצבה שמקורה בישראל. החיוב בישראל נובע מהדין הפנימי ולא מעצם האזרחות הישראלית, ואילו סעיף 6(3) מונע מסעיף 20(1) לחסום את הפעלתו של אותו דין.
הדין הפנימי בישראל: מקור ההכנסה מקצבה המשולמת בידי גוף ישראלי
תושב חוץ חייב במס בישראל על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. לפיכך, כאשר מקבל הפנסיה הוא תושב ארצות הברית, יש לקבוע את מקום הפקת ההכנסה בהתאם לכללי המקור שבפקודה.
ביחס לקצבה, סעיף 4א(א)(8) לפקודה קובע כי מקום הפקת ההכנסה מקצבה, מלוג ואנונה הוא, ככלל, מקום מושבו של המשלם. לפיכך, כאשר קצבה פרטית משולמת על ידי גוף שמושבו בישראל, נקודת המוצא לפי הדין הפנימי היא שמדובר בהכנסה שמקורה בישראל. לכלל זה קיימים חריגים בסעיף 4א(ב), ובהם הוראות הנוגעות לתשלום המהווה הוצאה של מפעל קבע מחוץ למדינת מושבו של המשלם.
בהתאם לכך, החבות במס בישראל נבחנת לפי הדין הפנימי ועל בסיס סיווג הקצבה כהכנסה שמקורה בישראל. כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי, סעיף 6(3) לאמנה משמר את תחולת הדין הישראלי גם ביחס לקצבה שסעיף 20(1) מקצה ככלל את זכות המיסוי עליה למדינת התושבות.
קביעת זכות המיסוי של ישראל היא שלב נפרד מחישוב המס בפועל על הקצבה. חישוב המס נעשה בהתאם להוראות הדין הישראלי החלות על מקבל הקצבה ועל סוג הקצבה, לרבות פטורים והקלות הקבועים בפקודת מס הכנסה, ובכלל זה הוראות סעיף 9א ככל שהן חלות בנסיבות המקרה.
מיסוי הפנסיה בישראל ובארה"ב ומניעת כפל מס
כאשר אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית מקבל פנסיה פרטית תקופתית מגוף ישראלי, עשויה לקום חבות מס בשתי המדינות. בישראל, החבות נובעת מהדין הפנימי ומסיווג הקצבה כהכנסה שמקורה בישראל. סעיף 6(3) לאמנה משמר את תחולת הדין הישראלי כלפי אזרח ישראלי גם כאשר סעיף 20(1) מקצה ככלל את זכות המיסוי למדינת התושבות. בארצות הברית, תושב מס אמריקאי חייב ככלל במס על הכנסתו העולמית, ובכלל זה על קצבה שמקורה בישראל.
כפל המס מטופל באמצעות מנגנוני הזיכוי החלים בארצות הברית. ככל שהמס ששולם בישראל עומד בתנאים להכרה כמס זר בר-זיכוי לפי הדין האמריקאי, ניתן לדרוש Foreign Tax Credit כנגד המס הפדרלי החל בארצות הברית על אותה הכנסה, בכפוף למגבלות הזיכוי ולכללי המקור והסיווג החלים בדין האמריקאי. אצל יחיד, הזיכוי מחושב בדרך כלל במסגרת Form 1116.
כאשר החבות נקבעת בשתי המדינות, נדרש גם לתאם את הנתונים שעליהם מבוסס הזיכוי, ובכלל זה את סדר החישובים בין הדוח הישראלי לדוח האמריקאי.
הזיכוי אינו בהכרח שווה למלוא המס ששולם בישראל. הדין האמריקאי מגביל את הזיכוי, ככלל, לסכום הנמוך מבין המס הזר בר-הזיכוי לבין מגבלת המס האמריקאי החלה על ההכנסה הזרה הרלוונטית.
סיכום: מיסוי פנסיה פרטית ישראלית בידי אזרח ישראלי שהוא תושב ארה"ב
סעיף 20(1) לאמנה מקצה ככלל את זכות המיסוי על פנסיה פרטית תקופתית למדינת התושבות. כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי, סעיף 6(3) לאמנה משמר את תחולת הדין הישראלי, בכפוף לקיומו של בסיס לחיוב במס לפי פקודת מס הכנסה.
קצבה המשולמת בידי משלם שמושבו בישראל נחשבת, ככלל, להכנסה שמקורה בישראל בהתאם לסעיף 4א(א)(8) לפקודה. לפיכך, פנסיה פרטית ישראלית תקופתית המשולמת לאזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית עשויה להתחייב במס בישראל ובארצות הברית, בכפוף לפטורים ולהקלות החלים לפי הדין בכל מדינה.
כאשר אותה קצבה חייבת במס בשתי המדינות, מניעת כפל המס נבחנת בהתאם למנגנוני הזיכוי הקבועים באמנה ובדין הפנימי, ובכפוף לכללי המקור ולמגבלות הזיכוי החלים על אותה הכנסה.
מיסוי פנסיה ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 לאמנה
סעיף 22 לאמנת המס קובע הסדר ייחודי לפנסיה המשולמת מכספי ציבור בגין שירותים שבוצעו במסגרת תפקידים בעלי אופי ממשלתי. לעניין הסעיף, כספי ציבור כוללים כספים של ישראל, של יחידת משנה מדינית או של רשות מקומית, וכן כספים של חברה בבעלות מלאה של אחד מגופים אלה המבצעת תפקידים בעלי אופי ממשלתי, או של גוף אחר העומד בתנאים שנקבעו בסעיף ומבצע תפקידים בעלי אופי ממשלתי. העסקה בידי גופים אלה נחשבת, לצורך סעיף 22, להעסקה בידי המדינה.
כאשר מתקיימים תנאי סעיף 22 ומקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית לצורכי האמנה, הפטור ממס בארצות הברית חל כאשר מעמדו בארצות הברית הוא של תושב לצורכי האמנה, ללא אזרחות אמריקאית וללא מעמד של תושב קבע (Green Card).
כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח אמריקאי או בעל מעמד של תושב קבע בארצות הברית (Green Card), הוראת ה-Saving Clause שבסעיף 6(3) מאפשרת לארצות הברית להחיל את דיניה הפנימיים ביחס לקצבה. לפיכך, הפנסיה הממשלתית הישראלית עשויה להתחייב במס הן בישראל והן בארצות הברית. ככל שנוצר כפל מס, מנגנון הזיכוי בארצות הברית נבחן בהתאם לסעיף 26(1) לאמנה ובכפוף לדיני הזיכוי האמריקאיים.
סיכום מיסוי פנסיה ישראלית לפי תושבות, אזרחות ומעמד בארה"ב
| סוג הפנסיה | תושבות | אזרחות / מעמד בארה"ב | זכויות המיסוי |
|---|---|---|---|
| פרטית ישראלית תקופתית לפי סעיף 20 | תושב ארה"ב | אזרח ישראלי, עם או בלי אזרחות אמריקאית או מעמד של Green Card | ישראל + ארה"ב |
| פרטית ישראלית תקופתית לפי סעיף 20 | תושב ישראל | אזרח ישראללי-אמריקאי | ישראל + ארה"ב |
| ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 | תושב ארה"ב | אזרח ישראלי, ללא אזרחות אמריקאית וללא מעמד של Green Card | ישראל בלבד |
| ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 | תושב ארה"ב | אזרח ישראלי + אזרחות אמריקאית או מעמד של Green Card | ישראל + ארה"ב |
| ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 | תושב ישראל | אזרח ישראלי-אמריקאי | ישראל + ארה"ב |
ייעוץ במיסוי פנסיה ישראלית לתושבי ארצות הברית
מיסוי פנסיה ישראלית המשולמת ליחיד בעל זיקה לארצות הברית עשוי לחייב בחינה משולבת של הדין הישראלי, הוראות אמנת המס ומעמדו של מקבל הקצבה לצורכי מס בשתי המדינות.
משרדנו עוסק במיסוי ישראלי ובינלאומי ומלווה יחידים בסוגיות הנוגעות למיסוי פנסיה וקצבאות מישראל, לרבות בחינת סיווג הקצבה לצורכי האמנה, מקור ההכנסה לפי הדין הישראלי, השפעת התושבות והאזרחות על זכויות המיסוי ויישום הוראות ה-Saving Clause ומנגנוני מניעת כפל המס.
הבחינה נעשית בהתאם למאפייני הקצבה ולנסיבותיו של מקבל הקצבה, ובמידת הצורך כוללת גם תכנון אופן המשיכה, בחינת חלופות מיסוי וליווי מול רשות המסים בישראל. כאשר נדרשת בחינה פרטנית של הדין האמריקאי, הטיפול נעשה בתיאום עם איש מקצוע אמריקאי בהתאם לצורך.
שאלות ותשובות נפוצות על מיסוי פנסיה ישראלית בארצות הברית
כיצד נקבעות זכויות המיסוי על פנסיה פרטית ישראלית תקופתית המשולמת לאזרח ישראלי שהוא תושב ארה"ב?
סעיף 20(1) לאמנה מקצה ככלל את זכות המיסוי למדינת התושבות. כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי, סעיף 6(3) לאמנה, ה-Saving Clause, משמר את תחולת הדין הישראלי ככל שקיים בסיס לחיוב במס לפי הדין הפנימי. לפיכך, פנסיה פרטית ישראלית תקופתית עשויה להתחייב במס בישראל ובארצות הברית.
כיצד משפיעה האזרחות הישראלית על מיסוי פנסיה פרטית לפי האמנה?
החבות במס בישראל נקבעת לפי הדין הפנימי וכללי המקור. כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי, סעיף 6(3) לאמנה מאפשר לישראל להחיל את דיניה הפנימיים גם כאשר סעיף 20(1) מקצה ככלל את זכות המיסוי למדינת התושבות. האזרחות הישראלית משמשת לעניין תחולת ה-Saving Clause ואינה מהווה כשלעצמה בסיס לחיוב במס בישראל.
אילו תשלומים נכללים בהגדרת פנסיה פרטית לפי סעיף 20 לאמנה?
סעיף 20(4) לאמנה מגדיר "פנסיות וגמול דומה" כתשלומים תקופתיים המשולמים עקב פרישה או מוות ובתמורה לשירותים שניתנו בעבר, כפיצוי בשל פגיעה או מחלה הקשורות לעבודה קודמת, או מכוח תוכנית פרישה לעצמאים העומדת בתנאים שנקבעו בסעיף. תשלומי Social Security נבחנים בנפרד לפי סעיף 21 לאמנה.
כיצד מסווגים היוון קצבה, משיכה חד-פעמית או פדיון רכיב הוני לצורכי האמנה?
סעיף 20(1) חל על תשלומים תקופתיים העונים להגדרת סעיף 20(4). היוון קצבה, משיכה חד-פעמית או פדיון רכיב הוני מחייבים סיווג נפרד לצורכי האמנה, בהתאם למהות התשלום ולהוראות הדין החלות בישראל ובארצות הברית.
כיצד נקבע מקור ההכנסה של פנסיה ישראלית לפי הדין הפנימי בישראל?
סעיף 4א(א)(8) לפקודת מס הכנסה קובע כי מקום הפקת ההכנסה מקצבה, מלוג ואנונה הוא, ככלל, מקום מושבו של המשלם. לפיכך, קצבה המשולמת בידי גוף שמושבו בישראל נחשבת, ככלל, להכנסה שמקורה בישראל, בכפוף לחריגים הקבועים בסעיף 4א(ב).
כיצד נבחן הזיכוי בארצות הברית כאשר פנסיה ישראלית חייבת במס גם בישראל?
כאשר פנסיה ישראלית חייבת במס בישראל ובארצות הברית, סעיף 26(1) לאמנה מאפשר, בכפוף לדין האמריקאי, זיכוי בגין מס הכנסה ששולם או נצבר בישראל. הזיכוי כפוף לתנאים להכרה במס הזר, לכללי המקור ולמגבלות הזיכוי החלות בדין האמריקאי. אצל יחיד, הזיכוי מחושב בדרך כלל במסגרת Form 1116.
כיצד נקבעת מגבלת הזיכוי בארצות הברית בגין המס ששולם בישראל על הפנסיה?
סכום הזיכוי נקבע בהתאם לכללי ה-Foreign Tax Credit ולמגבלות החלות בדין האמריקאי על ההכנסה הרלוונטית. לפיכך, המס ששולם בישראל עשוי להיות גבוה מסכום הזיכוי שניתן לנצל בפועל בארצות הברית, בהתאם לסיווג ההכנסה ולמגבלת הזיכוי החלה עליה.
באילו תנאים פנסיה ישראלית מסווגת כפנסיה בגין שירות ממשלתי לפי סעיף 22 לאמנה?
הסיווג לפי סעיף 22 מותנה בתשלום הפנסיה מכספי ציבור של ישראל לאזרח ישראלי, בגין שירותים שבוצעו במסגרת העסקה של ישראל או של גוף הנכלל בהוראות הסעיף, ובמסגרת תפקידים בעלי אופי ממשלתי. המונח "כספי ציבור" כולל גם כספים של גופים נוספים העומדים בתנאים שנקבעו בסעיף, לרבות גופים מסוימים בבעלות ציבורית המבצעים תפקידים בעלי אופי ממשלתי.
באילו תנאים חל הפטור ממס בארצות הברית על פנסיה ממשלתית ישראלית לפי סעיף 22 לאמנה?
כאשר מתקיימים תנאי סעיף 22 ומקבל הקצבה הוא אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית לצורכי האמנה, ומעמדו בארצות הברית הוא של תושב לצורכי האמנה בלבד, סעיף 6(4)(ב) משמר את הפטור ממס בארצות הברית הקבוע בסעיף 22.
כיצד משפיעים אזרחות אמריקאית או מעמד של Green Card על מיסוי פנסיה ממשלתית ישראלית?
כאשר מקבל הקצבה הוא אזרח אמריקאי או בעל מעמד של תושב קבע בארצות הברית (Green Card), סעיף 6(3) מאפשר לארצות הברית להחיל את דיניה הפנימיים על הקצבה למרות הוראות סעיף 22. לפיכך, הפנסיה הממשלתית הישראלית עשויה להתחייב במס הן בישראל והן בארצות הברית, ומניעת כפל המס נבחנת בהתאם להוראות האמנה ולדיני הזיכוי האמריקאיים.
כיצד מסווגים תשלום ציבורי ישראלי בין סעיף 21 לסעיף 22 לאמנה?
הסיווג נקבע לפי מהות התשלום והוראות האמנה החלות עליו. תשלומי Social Security ותשלומים ציבוריים הנכללים בסעיף 21 נבחנים לפי ההסדר הקבוע בו, ואילו פנסיה המשולמת בגין שירותים שבוצעו במסגרת תפקידים בעלי אופי ממשלתי נבחנת לפי סעיף 22. במסגרת הבחינה יש להתייחס למקור התשלום, לזהות הגוף המשלם, למסגרת ההעסקה ולאופי השירות שבגינו משולמת הקצבה.
כיצד ממוסה פנסיה ישראלית בידי אזרח ישראלי-אמריקאי שהוא תושב ישראל לצורכי האמנה?
ישראל רשאית למסות את הקצבה מכוח תושבותו של מקבל הקצבה ובהתאם לדין הישראלי. ארצות הברית רשאית להחיל את דיניה הפנימיים מכוח אזרחותו האמריקאית ובהתאם ל-Saving Clause. כאשר הוראות האמנה מקצות את זכות המיסוי לישראל אך ארצות הברית מטילה מס מכוח האזרחות, סעיף 26(2) קובע מנגנון ייעודי לתיאום הזיכויים ולמניעת כפל מס בין המדינות.
באילו מקרים נדרשת בחינה פרטנית של מיסוי פנסיה ישראלית?
בחינה פרטנית נדרשת כאשר יש לקבוע את סיווג הפנסיה לפי האמנה, את מקור ההכנסה לפי הדין הישראלי, את השפעת האזרחות האמריקאית או מעמד של Green Card, את תחולת סעיף 21 או סעיף 22 על תשלום ציבורי, את סיווגם של היוון או משיכה חד-פעמית, או את מנגנון מניעת כפל המס כאשר הקצבה חייבת במס בשתי המדינות.
באילו מקרים מוגש טופס 114 לצורך פטור או הפחתת ניכוי מס במקור על פנסיה ישראלית המשולמת לתושב חוץ?
טופס 114 מוגש לצורך בקשה לפטור או להפחתת ניכוי מס במקור בישראל על תשלום לתושב חוץ. הזכאות המהותית לפטור או לשיעור ניכוי מופחת נקבעת בהתאם לדין ולהוראות האמנה החלות על ההכנסה, והטופס משמש לצורך קבלת אישור הניכוי המתאים.
