מיסוי רווחים בשוק ההון 2021

מיסוי רווחים בשוק ההון 2021

מסחר בשוק הון – פתח דבר

מיסוי רווחים בשוק ההון – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
מסחר בשוק ההון עשוי להיראות אטרקטיבי ליצירת רווחים אך כדאי מאוד לעשות זאת בשיקול דעת, תוך שימוש במערכת מסחר שתאפשר שימוש בטכנולוגיה לצורך ניהול יעיל
של המסחר בזמן אמת והשגת תשואות בתיק ההשקעות. החל משנת 2003, רווחים מפעילות בשוק ההון חייבים בתשלום מס הכנסה. בימים בהם שער המט"ח נמצא בשפל, השקעות בשוק ההון צוברות הפסדים מירידת ערך של המט"ח בו נקוב נייר הערך ועולות סוגיות מס בנושא קיזוז הפסדי הון.

מאמר זה יידון במרבית הסוגיות ובפתרונן רק לגבי מצבים בהם הפעילות בשוק ההון היא במישור ההוני ואינה בעלת סממנים עסקיים. יחיד שפעילותו בשוק ההון מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים ( מבחנים כפי שנקבעו בפסיקה), יסווג ויירשם כ"עסק" לעניין פקודת מס הכנסה והכנסותיו תתחייבנה במס הכנסה בהתאם להוראות הפקודה ואף יידרש בתשלום ביטוח לאומי על הכנסותיו העסקיות. כמו כן לעניין חוק מע"מ, מי שפעילותו בשוק ההון מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים, יסווג ויירשם כ"מוסד כספי"  והכנסותיו תתחייבנה במע"מ בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מע"מ. סיווג הכנסתו של נישום, אם כהכנסה מ"עסק" או שמא כהכנסה הונית, יהיה תלוי בסיכומו של עניין בנסיבות הספציפיות של אופי הפעילות (פעילות בשוק ההון שאינה בעלת מאפיינים עסקיים, לא תחויב במס ערך מוסף).

מיסוי רווחים בשוק ההון – מדריך למתחילים

המס מחושב רק לאחר מכירת ניירת הערך ושיעור המס בגין הרווח הוא קבוע ונע בין 15% לבין 25% בהתאם לאפיק ההשקעה ללא קשר לגובה ההשקעה או הרווח. על הבנקים חלה חובת ניכוי מס במקור מפעילות לקוחותיו בשוק ההון. גביית המס מבוצעת באופן ממוחשב באמצעות הגוף הפיננסי בו מוחזקת ההשקעה (בנקים, חברות הביטוח וחברי בורסה פרטיים) בעת מימוש ההשקעה ובתחילת השנה העוקבת נשלח טופס 867 שמרכז את כל המידע בגין הפעילות בשוק ההון באותה שנה, הכולל בין היתר: תמורה ממכירות, רווחים ממכירת ניירות ערך, המס שנוכה במקור מאותם רווחים והפסדים שנוצרו מניירות הערך. שיעור המס הוא קבוע ואין מדרגות מס כמו במס הכנסה על שכר עבודה או על הכנסות מעסק. החל מינואר 2012 כחלק מיישום מסקנות ועדת טרכטנברג, שונו שיעורי המס ליחיד על רווחים משוק ההון כדלקמן: 25% מס על רווחי הון ראלי מניירות ערך ישראלים צמודים או ניירות ערך זרים ושיעור מס 15% על רווחי הון ותשלומים מניירות ערך לא צמודים. שיעור מס החברות לשנת 2020- 23%.

מיסוי רווחים בשוק ההון – עקרונות מרכזיים

גביית המס מבוצעת בדרך של ניכוי מס במקור על ידי המערכת הפיננסית (בנקים וחברי בורסה פרטיים). ניכוי המס מתבצע ברמת פיקדון ולא ברמת נישום, ולכן גם פיקדון משותף נחשב לבעלות אחת לעניין ניכוי מס במקור. הכנסות מריבית, דמי ניכיון, דיבידנד ורווח הון חייבות במס. רווח הון אינפלציוני – פטור ממס. שיעורי המס שינוכו במקור ליחיד תושב ישראל (שאינו בעל שליטה ואינו תובע בניכוי הוצאות ריבית) הנם בדרך כלל: אם מדובר בהכנסות מניירות ערך צמודים, אזי רווח ההון הראלי, הכנסות מריבית, דמי ניכיון ודיבידנד -ימוסו בשיעור 25%. רווח הון נומינלי, הכנסות ריבית ודמי ניכיון מניירות ערך לא צמודים (נייר ערך שערכו הנקוב או סכומו אינו צמוד במלואו למדד או למט"ח) – ימוסו בשיעור 15%. 

שיעורי המס שינוכו במקור לתאגיד תושב ישראל אשר לא יתקבל עבורו פטור מניכוי מס במקור משלטונות המס: רווח הון, ריבית ודמי ניכיון – מס חברות. הכנסות מדיבידנד- אם התקבלו מחברה תושבת ישראל – פטור, אם התקבלו מחברה תושבת חוץ – מס חברות. שיעור מס החברות לשנת 2020- 23%.

כמו כן, ניתן אף לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד רווחים מניירות ערך אחרים וזאת לצורך הקטנת חבות המס (ראו להלן), זכרו – כל עוד אין מימוש (מכירה) של נייר הערך אין "אירוע מס". 

מיסוי רווחים בשוק ההון – חובת הגשת דיווח שנתי

כאשר לא מנוכה מלוא המס במקור מרווחים במסחר בשוק ההון (גם אם נוכה מס במקור בשיעור נמוך יותר מהשיעורים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור) או כאשר אחד מבני הזוג הגיע למחזור מכירות מניירות ערך הנסחרים בבורסה שאינו פטור ממס בשנת המס העולה על 2,522,000 ש"ח. (תקרה מחזור מכירות בשנת המס 2020), קיימת חובה להגיש דוחות מס שנתיים לרשויות המס בישראל ולדווח בין היתר על הרווחים בשוק ההון שנוצרו במהלך שנת המס.  עד מחזור מכירת של 2,522,000  ניתן לקבל פטור מהגשת דוח וזאת רק במידה ונוכה מלוא המס במקור באמצעות הברוקר. לרוב, כאשר המסחר מתנהל באמצעות בנקים או חברות ביטוח הפועלות בגבולות ישראל מנוכה מס במקור למשקיעים תושבי ישראל. חישוב רווח הון יתבצע לאחר ניכוי הוצאות וקיזוז הפסדים. (ראו הרחבה בהמשך המאמר).

חובת הגשת דיווח חצי שנתי

החובה להגיש דיווח חצי שנתי ולשלם מקדמות מס מוטלת על משקיעים שצברו רווחי הון ממכירת ניירות ערך נסחרים ויחידות של קרנות נאמנות רק כאשר הבנקים או הברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו את מלוא המס הישראלי במקור מאותם רווחי הון. כלומר הדיווח החצי שנתי יתבצע רק ב- 3 מקרים כמפורט להלן:

  1. ניהול מסחר של יחידים או חברות בניירות ערך באמצעות בנקים או ברוקרים זרים או באמצעות המרשתת מבלי שנוכה מס ישראלי במקור מאותם הרווחים. 
  2. במצבים בהם אושר ליחידים או לחברות פטור מניכוי מס במקור על הכנסותיהם משוק ההון ולכן מכוח האישור הגופים בישראל לא ניכו את המס במקור. לרוב, כאשר המסחר מתנהל באמצעות בנקים או חברות ביטוח הפועלות בגבולות ישראל מנוכה מס ישראלי במקור למשקיעים תושבי ישראל ולכן לא קמה חובת דיווח חצי שנתי.
  3. במקרים בהם נוכה מס במקור בשיעור נמוך יותר מהשיעורים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור. רשות המסים הביעה עמדתה והבהירה כי חובת הדיווח החצי שנתי תחול גם כאשר מדובר ברווחים מהם לא נוכה "מלוא המס במקור". דהיינו החובה להגיש דיווח חצי שנתי ולשלם מקדמה חלה לא רק באותם מקרים בהם לא נוכה מס במקור כלל, אלא גם אם נוכה מס במקור בשיעור נמוך יותר מהשיעורים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור. במקרים אלו ניתן יהיה לקזז מסכום המקדמה החצי שנתית, את המס שנוכה במקור. 

החובה להגיש את הדו"ח החצי שנתי ולשלם את המקדמה, נקבעה למועדים 31 ביולי ו-31 בינואר של כל שנת מס, בשל מכירות של ניירות ערך ב-6 החודשים שקדמו לחודש שבו חל יום הדיווח. כלומר, הדיווח החצי שנתי מתבצע בשתי פעימות דיווח. האחת-  בגין תקופה ינואר – יוני עד 31 ביולי באותה שנת מס והשנייה- על רווחים שנצמחו ממסחר בשוק ההון בתקופה יולי – דצמבר עד 31 בינואר בשנה העוקבת לשנת המס. מדובר בחישוב רווח הון לכל דבר ועניין לרבות לעניין ניכוי הוצאות וקיזוז הפסדים. יש לחשב לא רק את הרווחים שצמחו במחצית הראשונה והשנייה של שנת המס 2020, אלא גם את ההפסדים שנוצרו במהלך התקופות.

מי שחייב בדיווח חצי שנתי על רווחיו ממכירת ניירות ערך נסחרים, חייב גם בדיווח מס שנתי. החישובים הנדרשים לצורך הדיווח החצי שנתי דומים לאלה שנעשים במסגרת הדו"ח השנתי. ההבדל הוא שבדו"ח השנתי יש לכלול, בין היתר, את כל הרווחים ממכירת ניירות ערך נסחרים וקרנות נאמנות בשנת המס, בעוד שבדיווח החצי שנתי יתבצע רק בגין הרווחים שמהם לא נוכה מס במקור. 

קיזוז הפסדי הון נומינליים במכירת ניירות ערך

יש לשים דגש לנושא קיזוז ההפסדים מניירות ערך, בהנחה שמדובר בהפסד הוני ולא הפסד עסקי/פירותי. לעניין הסיווג- ראו, בין היתר, ע"א 8942/15 יחזקאל שרצקי, שבו נקבע כי יש לחייב את היחיד בגין מכירת מניות כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

הפסד הון מוכר רק אם מומש בפועל. דהיינו, נייר הערך נמכר עד לסוף שנת 2020. ניתן לקזז הפסדי הון שוטפים ומועברים משנים קודמות (לרבות הפסדי הון מניירות ערך סחירים), כנגד רווח הון ממכירת נכס כלשהו שנוצר השנה, לרבות מנייר ערך סחיר או  "שבח מקרקעין" כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין. 

הפסדי הון שוטפים (שנוצרו בשנת המס), ניתנים לקיזוז גם כנגד הכנסות מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך ללא מגבלה. קיזוז הפסדי הון שנוצרו באותה שנה כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, מתאפשר רק בתנאי ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שקיבל אותו אדם לא עולה על שיעור הקבוע בפקודה (אם מדובר ביחיד- לא עולה על 25% . אם מדובר בחברה – לא עולה על 23%). הפסדי הון מועברים משנים קודמות (שלא נוצרו בשנת המס) ניתנים לקיזוז רק כנגד רווחי הון, אך אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות מריבית ודיבידנד. יש לציין כי הבנקים/ברוקרים בישראל מקזזים את ההפסד מני"ע רק כנגד רווח הון באותה שנה, אבל הפסדי הון לא מועברים לשנים הבאות. כדי ליהנות מ"הפסד מועבר" קיימת חובה להגיש דוח מס שנתי. במידה ומדובר בהפסד מניירות שנוצר בחו"ל, ההפסד יקוזז תחילה כנגד רווח הון בחו"ל. ואם נותרה יתרת הפסד, אז היא תקוזז כנגד רווח הון שנוצר בישראל. 

הפסד הון שמקורו בניירות ערך צמודי במט"ח  – היבטי מיסוי וקיזוז הפסדים

שער הדולר הגיע לשפל של 3.22 ₪ לדולר (נכון ליום  24.12.20). ישראלים רבים מנהלים מסחר בשוק ההון באמצעות השקעות בנכסים צמודי מט"ח. עולה השאלה כיצד ירידת שער הדולר משפיעה על השקעותיהם בנכסים צמודי מט"ח בהיבט המיסוי. 

סוגיית קיזוז הפסד הון שמקורו בירידת שער המט"ח נדונה מספר פעמים בבתי המשפט (בין היתר בעניין דנ"א 7517/16 יצחק מוזס ואח'). כאשר נישומים (יחידים) מימשו ניירות ערך נקובים במט"ח בהפסד הון וביקשו לקזז את הפסד שמקורו בירידת שער החליפין כנגד רווח הון שנוצר להם ממכירת ניירות ערך. פקיד שומה לא קיבל את טענתם והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט. 

בית המשפט החליט לקבל את גישת פקיד שומה (גישת שני נכסים: נייר ערך ומט"ח בו נקוב נייר הערך) וקבע כלל, שהפסדים שמקורם בירידת שער החליפין לא ניתנים לקיזוז מהטעם שניתן לבודד את רכיב שער החליפין משאר רכיבי נייר הערך ולמדוד את השינוי בו. מאחר ורכיב השינוי בשער החליפין אינו ממוסה כאשר נוצר רווח הון (רווח הון אינפלציוני פטור nמס משנת 1994), אז אין לקזזו כאשר נוצר הפסד הון. זאת אומרת במקרה של נייר ערך צמוד מט"ח, הפסד ההון יחושב בערכו "הראלי", דהיינו, לאחר ניכוי הירידה בשער המט"ח. נמחיש זאת באמצעות דוגמה:

נישום רכש נייר ערך ב- $150, בשער חליפין של 4 ש"ח לדולר (600 ש"ח) ומכר את נייר הערך ב- $100, בשער חליפין של 3.5 ש"ח לדולר (סה"כ 350 ש"ח). בדוגמה זו, נוצר לנישום הפסד הון נומינלי בסך 250 ש"ח. לפי לשונו המפורשת של סעיף 92 (א) (1) לפקודת מס הכנסה, הפסד הון יוכר רק בתנאי ש"אילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס" ולכן אין להכיר במלוא סכום הפסד ההון לצורכי קיזוז מאחר וגלום בו הפסד הנובע מירידת ערך שער החליפין בסך 75 ש"ח. משכך, סכום הפסד ההון שיותר בקיזוז בדוגמה זו עומד על 175 ש"ח בלבד. 

סיכום – לא ניתן לקזז הפסד הון במכירת נייר ערך הנקוב במט"ח או צמוד למט"ח בגובה מרכיב הירידה בשער החליפין כיוון שסכום הפסד ההון הנובע מהשינוי בשער החליפין לא היה חייב במס לו היה רווח, בהיותו "סכום אינפלציוני" פטור ולכן ינוטרל (בפן יחיד בלבד) וההפסד שיוכר יהיה במונחים "ראליים".  למידע מפורט בנושא השקעות וניירות ערך צמודי מט"ח והיבטי מיסוי של קיזוז הפסדים שמקורם בירידת שער המט"ח לחץ על הקישור

הפסדי הון ממכירת ניירות ערך מחוץ לישראל 

הפסד הון ממכירת נכס מחוץ לישראל (לרבות נייר ערך זר), ושאילו היה רווח היה מתחייב במס בישראל, ניתן לקיזוז כנגד רווח הון בישראל, ואולם הוא יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל. בפס"ד גרינפלד וסקמסקי, נקבע כי הפסד הון במכירת ניירות ערך מחו"ל יקוזז תחילה כנגד רווח הון מניירות ערך מחו"ל וכנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל נייר ערך מחו"ל, וזאת לפני קיזוזם מרווחי הון שנצמחו מניירות ערך בישראל. פקודת מס הכנסה לא קבעה סדר קיזוז הפסדים מניירות ערך. דהיינו, לא נקבע, שיש לקזז תחילה הפסדי הון כנגד רווחי הון ורק אחר כך לקזז כנגד ריבית ודיבידנד. אנו בדעה, שבהיעדר הוראות מפורשות בפקודה, מותר לנישום לבחור את סדר הקיזוז הרצוי לו. למיטב ידיעתנו, רשות המסים אינה חולקת על גישה זו. מאחר שהפסדי (או רווחי) הון מוכרים רק על בסיס מימוש, לגבי יחידים המחזיקים בניירות ערך שטמון בהם הפסד, ומנגד יש להם רווחי הון מסוג כלשהו לרבות שבח ו/או ריבית או דיבידנד, מומלץ לשקול למכור את ניירות הערך עד תום שנת המס ולקזז את ההפסד בגינם כנגד אותם מקורות.

מיסוי רווחים בשוק הון – הימנעו מחשיפת מס עיזבון בארה"ב

מס עיזבון הוא מס שארה”ב מטילה על משקיעים שאינם אזרחי ארה”ב המחזיקים בנדל"ן בארה"ב או במניות של חברות בארה"ב. נדגיש, כי מס העיזבון יחול גם על מניות של חברות אמריקאיות המוחזקות בבנקים בישראל או בכל בנק אחר מחוץ לגבולות ארה"ב. משקיעים זרים בעלי אזרחות שאינה אמריקאית פטורים ממס עיזבון על נכסים בארה”ב עד $60,000 לכל אדם, השקעה מעבר ל- $60,000 תיצור חשיפת מס. קיימות אפשרויות לתכנון ההשקעה בארה"ב שתימנענה חשיפה והגנה ממס עיזבון ולכן המלצתנו היא לקבל ייעוץ מקדים ולהיערך מבעוד מועד לבחינת חלופות לדרכי השקעה במניות של חברות זרות, שתענקנה למשקיעים הגנה ממס עיזבון. 

סוף מעשה במחשבה תחילה

גם לאחר שלמדתם ורכשתם מיומנויות וידע בתחום, רצוי להתחיל ניהול במסחר עם סכומי כסף קטנים ולשמור על הרכוש באמצעות פיזור סיכון ולא לשים את כל הביצים בסל אחד.
כאנקדוטה, ניתן ללמוד ממעשיו של יעקוב אבינו בפרשת "וישלח" כיצד יעקב אבינו התכונן לפגישה בדורון עם עשו אחיו. לקראת המלחמה הצפויה הוא חילק את ילדיו, את נשיו ואף את צאנו ורכושו לשני מחנות מתוך כוונה שאם יבוא עשו על המחנה האחד ויכה בו, יוותר לו המחנה השני לאחר שהרוב הושמד. יעקב אבינו העניק במעשיו עצה טובה להגנה על הרכוש על ידי חלוקתו לשניים ושמירת כל אחד מהחלקים באופן אחר ובמקום שונה כך שאם חלק אחד יעלם או ייגנב, יוותר ברשותו החלק הנוסף. ולכן המלצתנו, להתחיל בקטן, ורק לאחר שתצברו ניסיון בשוק ההון ותרגישו בטוחים, תוכלו להגדיל בהדרגה את סכומי ההשקעה. אל תשפטו עסקה לפי תוצאה בודדת, הסתכלו על התמונה הכוללת והתקדמו באופן יציב ובטוח.

אודות משרדינו

למשרדנו ידע וניסיון של 15 שנים בתחום מיסוי ניירות ערך, מטבעות דיגיטליים/וירטואליים ומיסוי אופציות ומניות לעובדים ומנהלים. לקוחות המשרד משתייכים לענפי פעילות מגוונים, ביניהם: הייטק, מסחר, פיננסיים ושוק ההון. המשרד מספק ייעוץ מס למשקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים, וחברות נוסטרו, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות רולינג בסוגיות מורכבות. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום ומרצה בגופים פיננסים ובמוסדות בקורסים בתחום מיסוי רווחים בשוק ההון. 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע במאמר הנו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

ייעוץ מס לחברות ולעצמאים

ייעוץ מס – פתח דברים ייעוץ מס – מאמר מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. הטלת מס על אזרחים היא מקור ההכנסה העיקרי של המדינה

רואה חשבון

מכירת מטבעות דיגיטליים – רקע והיבטי מיסוי

מיסוי מטבעות דיגיטליים (וירטואליים/קריפטוגרפיים) מיסוי מטבעות דיגיטליים- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. מטבעות דיגיטליים מכונים בהיעדר הגדרה מוסכמת גם מטבעות וירטואליים או מטבעות קריפטוגרפיים,

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!