נכתב על ידי רו"ח אמנון בן שושן | עודכן לאחרונה: 25 ביוני 2026
עיקרי הדברים: מיסוי אופציות ומניות לעובדים בישראל נקבע לפי זהות מקבל ההקצאה, תנאי תוכנית התגמול, מסלול ההקצאה ומועד אירוע המס. סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מסדיר הקצאות לעובדים ולנושאי משרה שאינם בעלי שליטה, ומבחין בין הקצאה באמצעות נאמן, במסלול רווח הון או במסלול הכנסת עבודה, לבין הקצאה ללא נאמן. הבחנות אלה משפיעות על סיווג ההכנסה, שיעור המס, חובת הניכוי במקור, החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, וזכות החברה לניכוי הוצאה. המאמר בוחן גם סוגיות ייעודיות המתעוררות ביחידות RSU, במניות חסומות, בתוכניות ESPP, בזכויות SAR, בדיבידנד ובתשלום חלף דיבידנד, בעסקאות אקזיט והנפקה, בהתחשבנות Recharge בין חברות בקבוצה, וברילוקיישן או חזרה לישראל.
מסגרת הבחינה במיסוי אופציות ומניות לעובדים לפי סעיף 102
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה חל על הקצאת אופציות ומניות לעובדים ולנושאי משרה, למעט בעלי שליטה, בכפוף לתנאי הפקודה והכללים מכוחה. התרשים שלהלן מרכז את שלבי הבחינה העיקריים: תחולת הסעיף, אופן ההקצאה, מסלול המיסוי, מועד אירוע המס, סיווג ההכנסה וחובות הניכוי והדיווח.
-
תחולת סעיף 102
הסעיף חל על הקצאה לעובד או לנושא משרה שאינו בעל שליטה, כאשר ההקצאה מבוצעת על ידי חברה מעבידה כהגדרתה בסעיף ובכפוף לתנאי הפקודה והכללים מכוחה.
-
אופן ההקצאה
יש להבחין בין הקצאה באמצעות נאמן לבין הקצאה ללא נאמן. הבחנה זו משפיעה על מועד אירוע המס, תקופת ההחזקה, חובות הדיווח וחובת הניכוי במקור.
-
מסלול המיסוי
בהקצאה באמצעות נאמן החברה בוחרת בין מסלול רווח הון לבין מסלול הכנסת עבודה. הקצאה ללא נאמן כפופה להסדר הקבוע בסעיף 102(ג).
-
מועד אירוע המס
במסלול נאמן אירוע המס נדחה למועד המימוש כהגדרתו בסעיף 102. בהקצאה ללא נאמן מועד החיוב נקבע לפי סוג נייר הערך וההסדר החל עליו.
-
סיווג ההכנסה
שווי ההטבה עשוי להיות מסווג כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2), לפי העניין, או כרווח הון. במניות רשומות למסחר עשוי לחול פיצול לפי סעיף 102(ב)(3).
-
ניכוי, דיווח והוצאה
לאחר קביעת מועד אירוע המס וסיווג ההכנסה נבחנות חובת הניכוי במקור, חובות הדיווח, החבות בדמי ביטוח לאומי ובריאות וזכות החברה לניכוי הוצאה.
תגמול הוני מאפשר לחברה לקשור חלק מתגמול העובד לעליית ערכה. בישראל הוא נפוץ במיוחד בחברות הזנק, בחברות טכנולוגיה ובחברות ציבוריות. מטרותיו המרכזיות הן שימור עובדים, יצירת תמריץ ארוך טווח והלימת האינטרסים של העובדים לאלה של בעלי המניות. לצד מטרות אלה, תגמול הוני מאפשר לחברה להעניק רכיב תגמול שאינו מחייב תשלום מזומן במועד ההקצאה.
בהקצאת אופציות העובד אינו מקבל מניות במועד ההקצאה, אלא זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר מימוש שנקבע מראש. הזכות כפופה לתוכנית ההקצאה ולכתב ההקצאה האישי. מסמכים אלה קובעים, בין היתר, את מספר האופציות, מחיר המימוש, תנאי ההבשלה, מועד הפקיעה והתנאים שיחולו בעת סיום יחסי העבודה.
לצורך הבנת המנגנון יש להבחין בין ארבעה שלבים:
- הקצאה – הענקת האופציות לעובד בהתאם לתוכנית ההקצאה ולכתב ההקצאה האישי.
- הבשלה – התגבשות זכותו של העובד לממש את האופציות, בדרך כלל בהדרגה לאורך תקופה שנקבעה מראש, בהתאם לעמידה ביעדים מוגדרים או בשילוב של השניים.
- מימוש האופציה – המרת אופציה שהבשילה למניה, כנגד תשלום מחיר המימוש ובהתאם ליתר תנאי ההקצאה.
- מכירת המניה – מכירת המניה שהתקבלה בעקבות מימוש האופציה.
הבחנה זו חיונית גם לצורכי מס. המונח "מועד המימוש" בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה נושא משמעות ייחודית, שאינה בהכרח זהה למועד שבו האופציה מומרת למניה.
בישראל נהוג לעיתים להשתמש בקיצור ESOP לתוכנית אופציות לעובדים, ראשי תיבות של Employee Stock Option Plan. אופציות הן רק אחד ממכשירי התגמול ההוני. מכשירים נוספים כוללים מניות חסומות, יחידות מניה חסומות ותוכניות לרכישת מניות לעובדים. בחינת המס מתחילה בזיהוי המכשיר, זהות המקבל, מסלול ההקצאה, קיומו של נאמן ומועד אירוע המס.
הקצאת אופציות ומניות לעובדים – היבטי מיסוי
בשנת המס 2026 שיעור המס השולי המרבי החל על הכנסה מיגיעה אישית הוא 47%. נוסף על כך, יחיד שהכנסתו החייבת השנתית עולה על 721,560 ש"ח חייב במס נוסף בשיעור של 3% על חלק ההכנסה העולה על סכום זה. כאשר ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, כשלעצמה, עולה על 721,560 ש"ח, חל מס נוסף בשיעור של 2% על החלק העולה על התקרה. לפיכך, שיעורם המצטבר של שני רכיבי המס הנוסף עשוי להגיע ל-5% על אותו חלק מן ההכנסה ההונית שעליו חלים שניהם. מעסיק המשלם לעובד משכורת העולה על 60,130 ש"ח בחודש נדרש לנכות ממנה גם את המס הנוסף בשיעור של 3%.
מיסוי הקצאת אופציות ומניות לעובדים מוסדר בעיקרו בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע הסדר מיוחד לעניין מועד אירוע המס וסיווג ההכנסה. במסלול רווח הון באמצעות נאמן, ובכפוף לקיום מלוא תנאי הסעיף והכללים מכוחו, רכיב ההטבה המסווג כרווח הון חייב במס בשיעור של 25%, בתוספת מס נוסף ככל שהוא חל. זאת במקום מיסוי ההטבה כהכנסת עבודה בשיעורי המס השוליים. עם זאת, אין להסיק כי כל הקצאה לפי סעיף 102 זכאית לשיעור מס של 25%. הסיווג ושיעור המס נקבעים לפי מסלול ההקצאה, סוג נייר הערך, תנאי התוכנית ועמידת ההקצאה בדרישות הדין. במניות הרשומות למסחר עשוי לחול גם פיצול בין רכיב פירותי לרכיב הוני.
סעיף 102 מבחין בין הקצאה באמצעות נאמן לבין הקצאה שלא באמצעות נאמן. בהקצאה באמצעות נאמן בוחרת החברה בין שני מסלולי מס: מסלול רווח הון ומסלול הכנסת עבודה. הקצאה שלא באמצעות נאמן כפופה להסדר מס נפרד הקבוע בסעיף. שלוש האפשרויות אינן בהכרח חלופות המוציאות זו את זו, שכן חברה שבחרה באחד ממסלולי ההקצאה באמצעות נאמן רשאית לבצע במקביל גם הקצאות שלא באמצעות נאמן. בחירת המסלול נעשית בידי החברה, והיא מחייבת בחינה משולבת של השלכות המס על העובד ועל החברה, תנאי ההחזקה באמצעות הנאמן והטיפול החשבונאי בהקצאה.
תחולת סעיף 102 מוגבלת ל"עובד" כהגדרתו בסעיף, לרבות נושא משרה בחברה, אך למעט בעל שליטה. לפיכך, בעל שליטה אינו זכאי למסלולי המס הקבועים בסעיף 102. כאשר מוקצית לבעל שליטה אופציה לרכישת מניה, יש לבחון את תחולת סעיף 3(ט) לפקודה, הדוחה בנסיבות המתאימות את אירוע המס למועד מימוש הזכות ומסווג את ההכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2), בהתאם למערכת היחסים שמכוחה ניתנה הזכות. גם יועץ או נותן שירותים שאינו עובד או נושא משרה אינו נכלל בהסדר של סעיף 102. הטיפול בו ייקבע לפי סוג המכשיר והקשר שבמסגרתו הוענק, ובאופציה לרכישת מניה עשויות לחול הוראות סעיף 3(ט).
השוואה בין מסלולי ההקצאה לפי סעיף 102
הטבלה שלהלן מרכזת את ההבחנות העיקריות בין הקצאה באמצעות נאמן במסלול רווח הון, הקצאה באמצעות נאמן במסלול הכנסת עבודה והקצאה ללא נאמן.
| נושא | נאמן - מסלול רווח הון | נאמן - מסלול הכנסת עבודה | הקצאה ללא נאמן |
|---|---|---|---|
| תחולה בסיסית | הקצאה לעובד או לנושא משרה שאינו בעל שליטה, באמצעות נאמן ובכפוף לתנאי סעיף 102 והכללים מכוחו. | הקצאה לעובד או לנושא משרה שאינו בעל שליטה, באמצעות נאמן ובכפוף לתנאי סעיף 102 והכללים מכוחו. | הקצאה לעובד או לנושא משרה שאינו בעל שליטה, שלא באמצעות נאמן, בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 102(ג). |
| מועד אירוע המס | מועד המימוש כהגדרתו בסעיף 102: העברת נייר הערך מהנאמן לעובד או מכירתו בידי הנאמן, לפי המוקדם. | מועד המימוש כהגדרתו בסעיף 102: העברת נייר הערך מהנאמן לעובד או מכירתו בידי הנאמן, לפי המוקדם. | נקבע לפי סוג ההקצאה. באופציות סחירות או במניות עשוי לחול חיוב כבר במועד ההקצאה; באופציות שאינן רשומות למסחר אירוע המס נדחה למכירת האופציה או המניה שהתקבלה בעקבות מימושה. |
| תקופת החזקה | 24 חודשים לפחות ממועד ההקצאה וההפקדה בידי הנאמן. | 12 חודשים לפחות ממועד ההקצאה וההפקדה בידי הנאמן. | אין תקופת החזקה בידי נאמן. יש לבחון את תנאי ההקצאה ואת מועד אירוע המס לפי סעיף 102(ג). |
| סיווג ההכנסה | ככלל, רווח הון בשיעור מס של 25%, בכפוף לעמידה בתנאי המסלול. כאשר מניות החברה רשומות למסחר במועד ההקצאה, או נרשמו למסחר בתוך 90 ימים לאחריו, עשוי לחול פיצול לפי סעיף 102(ב)(3) בין רכיב המסווג כהכנסת עבודה לבין יתרת ההטבה המסווגת כרווח הון. | הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, לפי העניין. | תלוי בסוג נייר הערך ובמועד אירוע המס. במקרים מסוימים ייתכנו שני שלבים: הכנסה פירותית ורווח הון במכירה מאוחרת. |
| ביטוח לאומי ובריאות | ככלל, הרכיב ההוני אינו חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות. רכיב המסווג כהכנסת עבודה מחייב בחינה נפרדת לפי הוראות הדין. | כאשר ההכנסה מסווגת כהכנסת עבודה, חלים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בכפוף להוראות הדין ולתקרת ההכנסה החייבת. | נקבע לפי סיווג ההכנסה בפועל. כאשר ההכנסה מסווגת כהכנסת עבודה, יש לבחון את תחולת דמי הביטוח לפי הדין. |
| ניכוי הוצאה בחברה | ככלל, החברה אינה רשאית לנכות את הרכיב ההוני כהוצאה לצורכי מס. ביחס לרכיב המסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 102(ב)(3), יש לבחון את ניכוי ההוצאה לפי סעיף 102(ד). | החברה רשאית לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר, בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בסעיף 102(ד). | הטיפול בניכוי ההוצאה נקבע לפי ההסדר החל על ההקצאה, סוג נייר הערך וסיווג ההכנסה בידי העובד. |
| ניכוי מס במקור | הנאמן או החברה נדרשים לנכות מס במקור במועד אירוע המס, בהתאם להסדר החל ולסיווג רכיבי ההכנסה. | הנאמן או החברה נדרשים לנכות מס במקור במועד אירוע המס, בהתאם להסדר החל. | חובת הניכוי במקור חלה על החברה ביחס להכנסה הפירותית. במכירה מאוחרת של נייר הערך בידי העובד יש לבחון בנפרד את חובת הדיווח, התשלום והניכוי, לפי העניין. |
הטבלה מציגה מסגרת השוואה כללית בלבד. תוצאת המס עשויה להשתנות לפי תנאי התוכנית, סוג נייר הערך, מועד ההקצאה, מועד המימוש, רישום המניות למסחר ועמידה בכל דרישות הדין.
הקצאת אופציות ומניות באמצעות נאמן
בהקצאה באמצעות נאמן העובד אינו חייב במס במועד ההקצאה. אירוע המס נדחה ל"מועד המימוש" כהגדרתו בסעיף 102 לפקודה: מועד העברת נייר הערך מהנאמן לעובד או מועד מכירתו בידי הנאמן, לפי המוקדם. המרת אופציה למניה אינה נחשבת למימוש, כל עוד המניה שהתקבלה נותרת בידי הנאמן. תחולת ההסדר מותנית בקיום מלוא דרישות סעיף 102 והכללים מכוחו, לרבות הפקדת ניירות הערך והזכויות הנלוות להם בידי הנאמן.
מסלול רווח הון באמצעות נאמן
במסלול רווח הון נדרש הנאמן להחזיק בניירות הערך במשך 24 חודשים לפחות מהמועד שבו הוקצו והופקדו בידיו. כאשר תנאי המסלול מתקיימים, שווי ההטבה במועד המימוש מסווג כרווח הון וחייב במס בשיעור של 25%, בתוספת מס נוסף ככל שהוא חל. הרכיב ההוני אינו הכנסת עבודה, ולכן אינו חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות. ככלל, החברה המעבידה אינה רשאית לנכות את שווי ההטבה כהוצאה לצורכי מס.
כאשר מניות החברה היו רשומות למסחר בבורסה במועד ההקצאה, או נרשמו למסחר בתוך 90 ימים לאחריו, חל הסדר מיוחד. שווי ההטבה מפוצל לרכיב פירותי ולרכיב הוני. הרכיב הפירותי מבוסס על ממוצע שווי המניה ב־30 ימי המסחר שקדמו להקצאה, או ב־30 ימי המסחר הראשונים שלאחר הרישום למסחר, לפי העניין, בניכוי הסכום ששילם העובד ובהתאמות הקבועות בפקודה. רכיב זה מסווג כהכנסת עבודה, אך אינו יכול לעלות על שווי ההטבה הכולל במועד המימוש. יתרת שווי ההטבה, ככל שקיימת, מסווגת כרווח הון החייב במס בשיעור של 25%. החברה המעבידה רשאית לנכות את הרכיב הפירותי כהוצאה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 102(ד).
אם מועד המימוש חל לפני תום תקופת ההחזקה בת 24 החודשים, ההקצאה אינה זכאית למיסוי ההוני המוטב. במקרה זה מלוא שווי ההטבה מסווג כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, לפי העניין, וחייב במס בשיעורים הרגילים. אף שההכנסה מסווגת כהכנסה פירותית בידי העובד, החברה אינה רשאית לנכות את שווי ההטבה כהוצאה.
מסלול הכנסת עבודה באמצעות נאמן
במסלול הכנסת עבודה נדרש הנאמן להחזיק בניירות הערך במשך 12 חודשים לפחות מהמועד שבו הוקצו והופקדו בידיו. במועד המימוש מלוא שווי ההטבה מסווג כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, לפי העניין, וחייב במס בשיעורים הרגילים. כאשר ההכנסה מסווגת כהכנסת עבודה, חלים גם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בכפוף להוראות הדין ולתקרת ההכנסה החייבת. החברה המעבידה רשאית לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר, בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בסעיף 102(ד).
במימוש רצוני לפני תום תקופת ההחזקה יחויב העובד לפי הגבוה מבין המס שהיה חל במועד ההקצאה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום, לבין המס החל במועד המימוש.
הקצאת אופציות ומניות ללא נאמן
מיסוי תגמול הוני המוקצה לעובדים שלא באמצעות נאמן מוסדר בסעיף 102(ג) לפקודה. הסעיף מבחין בין הקצאת אופציות סחירות או מניות לבין הקצאת אופציות שאינן רשומות למסחר בבורסה.
הקצאת אופציות סחירות או מניות, סחירות ושאינן סחירות
בהקצאה של אופציות סחירות או מניות, בין שהמניות רשומות למסחר ובין שאינן רשומות למסחר, חלים שני אירועי מס נפרדים:
- במועד ההקצאה: שווי נייר הערך במועד ההקצאה, בניכוי התמורה ששילם העובד, מסווג כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, לפי העניין. החברה המעבידה חייבת לנכות מס במקור בגין הכנסה זו.
- במועד המכירה: ההפרש בין תמורת המכירה בפועל לבין שווי נייר הערך במועד ההקצאה מסווג כרווח הון בידי העובד. בגין רווח הון זה לא חלה על החברה המעבידה חובת ניכוי מס במקור, והחובה לדווח על המכירה ולשלם את המס חלה על העובד בהתאם להוראות הדין.
המרת אופציה למניה אינה יוצרת כשלעצמה אירוע מס. אירוע המס ההוני מתרחש בעת מכירת האופציה או המניה שהתקבלה בעקבות מימושה.
הקצאת אופציות שאינן רשומות למסחר
סעיף 102(ג)(2) לפקודה חל כאשר האופציה עצמה אינה רשומה למסחר בבורסה, ללא תלות בשאלה אם מניית הבסיס נסחרת. לפיכך, הסעיף עשוי לחול הן על אופציות למניות של חברה פרטית והן על זכויות בלתי סחירות לרכישת מניות של חברה ציבורית.
הקצאת האופציה אינה מהווה אירוע מס, ואף מימושה למניה אינו מקים אירוע מס. אירוע המס חל במועד מכירת האופציה או במועד מכירת המניה שהתקבלה בעקבות מימושה. במועד זה מסווגת ההטבה כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, לפי העניין. כאשר האופציה הוענקה במסגרת יחסי עבודה, ההטבה מסווגת כהכנסת עבודה, ועל החברה המעבידה חלה חובת ניכוי מס במקור.
יכולתה של החברה לעקוב אחר המכירה תלויה במאפייני ההקצאה ובמנגנונים החלים על העברת הזכויות. כאשר מדובר במניות של חברה פרטית, העברתן עשויה להיות כפופה למגבלות הקבועות בתקנון החברה, בהסכמי בעלי המניות או בתוכנית התגמול. המכירה עשויה להתבצע במסגרת אקזיט, הצעת רכש, רכישה עצמית או עסקת סקנדרי (Secondary Transaction), שבמסגרתה בעל מניות קיים מוכר את מניותיו למשקיע או לבעל מניות אחר. מאחר שהחברה נדרשת בדרך כלל להיות מעורבת באישור ההעברה או ברישומה במרשם בעלי המניות, עומדת לה לרוב אפשרות מעשית לקבל מידע על המכירה ולבצע את ניכוי המס הנדרש.
לעומת זאת, כאשר אופציה שאינה רשומה למסחר מקנה מניות סחירות של חברה ציבורית, העובד עשוי למכור את המניות לאחר מימוש האופציה באמצעות חשבון ניירות ערך המתנהל אצל בנק או ברוקר, ללא מעורבות ישירה של החברה המעבידה. בנסיבות אלה עלול להתעורר קושי ממשי במעקב אחר מועד המכירה ובקיום חובת הניכוי במקור, בפרט לאחר סיום יחסי העבודה.
הנפקה אינה מהווה, כשלעצמה, מכירה או אירוע מס. אירוע המס יחול רק במועד מכירת האופציה או המניה, או בהתקיים אירוע אחר שנקבע בדין או בהסדר המס החל על ההקצאה.
שיקולים בבחירת מסלול ההקצאה
בחירת מסלול המיסוי נעשית בידי החברה המעבידה ומחייבת בחינה משולבת של השלכות המס על העובדים ועל החברה. הבחירה אינה נעשית בנפרד לכל עובד או לכל הקצאה, אלא חלה על העובדים ועל ההקצאות בתקופת הבחירה הקבועה בסעיף 102. מעבר למסלול אחר כפוף לחלוף התקופה שנקבעה בדין ולהגשת בקשה מתאימה לרשות המסים.
בחירת המסלול עשויה ליצור פער בין האינטרס של העובד בהפחתת נטל המס לבין האינטרס של החברה בניכוי הוצאת השכר לצורכי מס. במסלול רווח הון באמצעות נאמן, ובכפוף לקיום מלוא תנאי סעיף 102 והכללים מכוחו, הרכיב ההוני חייב במס בשיעור של 25%, בתוספת מס נוסף ככל שהוא חל. כאשר מניות החברה רשומות למסחר, חלק משווי ההטבה עשוי להיות מסווג כהכנסת עבודה בהתאם לסעיף 102(ב)(3). המסלול מחייב החזקת המניות בידי הנאמן במשך 24 חודשים ממועד הקצאתן והפקדתן בידיו, והחברה אינה רשאית לנכות את הרכיב ההוני כהוצאה.
גם כאשר לחברה הפסדים עסקיים מועברים, ניכוי ההוצאה עשוי להשפיע על חבות המס שלה בשנים הבאות. אם ניכוי ההוצאה יוצר הפסד עסקי או מגדיל הפסד קיים, יתרת ההפסד שלא קוזזה מועברת לשנים הבאות בהתאם לסעיף 28 לפקודה.
בחירת המסלול מחייבת אפוא תכנון מס מוקדם, שבמסגרתו ייבחנו שיעור המס החל על העובדים, היקף הוצאת השכר המותרת בניכוי לחברה, ההפסדים העסקיים המועברים ומועד ניצולם, אל מול מטרותיה של החברה בשימור העובדים בטווח הארוך.
מיסוי דיבידנד והכנסה מתשלום חלף דיבידנד במניות חסומות, RSU ואופציות
לצורך קביעת חבות המס יש להבחין בין דיבידנד המחולק מכוח מניה שהוקצתה בפועל לבין הכנסה מתשלום חלף דיבידנד, שמקורה בתנאי תוכנית התגמול. ההבחנה אינה נקבעת לפי מועד ההבשלה בלבד, אלא בראש ובראשונה לפי השאלה אם הוקצו לעובד מניות המקנות זכות לדיבידנד.
הכנסה מתשלום חלף דיבידנד בגין RSU ואופציות
יחידות RSU ואופציות אינן מניות, אלא זכויות לקבל או לרכוש מניות בעתיד. כל עוד לא הוקצו מניות בפועל, העובד אינו בעל מניות מכוח מכשירים אלה ולכן אינו זכאי לדיבידנד כבעל מניות. סכום המשולם בתקופה זו ומחושב לפי הדיבידנד שחולק לבעלי המניות הוא תשלום חלף דיבידנד (Dividend Equivalent), שמקורו בתנאי תוכנית התגמול ולא בהחזקה במניה.
כאשר התשלום ניתן לעובד מכוח תוכנית התגמול ובקשר ליחסי העבודה, ההכנסה ממנו היא הכנסת עבודה החייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה. בהחלטת מיסוי 139/06 נקבע, ביחס ליחידות RSU שנדונו בה, כי תשלום חלף דיבידנד שהתקבל עד תום תקופת ההבשלה יועבר במועד החלוקה לידי הנאמן וייחשב להכנסת עבודה בידי העובד באותו מועד. עוד נקבע כי הנאמן או החברה ינכו ממנו מס בהתאם להוראות החלות על ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה.
דיבידנד בגין מניות שהוקצו בפועל
במניות חסומות מסוג RS מוקצות לעובד מניות בפועל, אף שהן עשויות להיות כפופות לתקופת הבשלה, למגבלות עבירות או לזכות חילוט. כאשר תנאי ההקצאה מקנים לעובד זכות לדיבידנד, סכום שחילקה החברה מכוח המניות הוא דיבידנד, גם אם תקופת ההבשלה טרם הסתיימה.
ביחידות RSU מוקצות לעובד יחידות, ולא מניות. עד להבשלתן למניות, תשלום המחושב לפי הדיבידנד שחולק לבעלי המניות הוא תשלום חלף דיבידנד. לאחר שהיחידות הבשילו והפכו למניות, סכום המתקבל מכוח אותן מניות יסווג בידי העובד כהכנסה מדיבידנד, ובלבד שהמניות מקנות זכות לקבלתו.
כאשר המניות מופקדות בידי נאמן לפי סעיף 102, גם הזכות לדיבידנד היא זכות המוקנית מכוח המניות, ועליה חל מסלול המיסוי שנבחר בהקצאה. חוזר מס הכנסה 3/2003 מאפשר לנאמן להעביר לעובד דיבידנד שהתקבל מכוח המניות בלי שהדבר ייחשב לאי-עמידה בתנאי ההקצאה, ובלבד שנוכה מלוא המס והועבר לפקיד השומה. עם זאת, היתר זה אינו מוציא את הדיבידנד מתחולת סעיף 102. כפי שנקבע בעניין קונדויט, העברת הדיבידנד לעובד בעוד המניות מוחזקות בידי הנאמן מהווה מימוש של חלק מן הזכות במניה. שיעור המס החל על מימוש זה נדון להלן.
שיעור המס על דיבידנד בגין מניות המוחזקות בידי נאמן
בפסק הדין המחוזי בעניין טל שוחט (ע"מ 55937-01-17) נדונה הקצאת מניות שהקנו לעובד זכות לדיבידנד, אך לא הקנו לו זכויות הצבעה או אפשרות להעבירן. פקיד השומה טען כי הסכומים ששולמו לעובד היו למעשה הכנסת עבודה. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי בנסיבות המקרה, המגבלות שנקבעו ביחס למניות אינן שוללות את תחולת סעיף 102 וכי הסכומים שחולקו מכוחן הם דיבידנד. לצד זאת, נקבע כי במסלול רווח הון יחול על הדיבידנד מס בשיעור של 25%.
בע"א 4077/23 פקיד שומה רחובות נ' קונדויט בע"מ נדונה שאלת שיעור המס החל על דיבידנד המחולק מכוח מניות שהוקצו לעובדים באמצעות נאמן במסלול רווח הון. סעיף 102 אינו מזכיר במפורש דיבידנד בהוראה הקובעת את שיעור המס, אולם הוא מחייב להפקיד בידי הנאמן את המניות, לרבות כל זכות המוקנית מכוחן. בית המשפט העליון קבע כי הזכות לקבל דיבידנד היא זכות המוקנית מכוח המניה ולכן היא נכללת בהסדר המס החל על המניות כל עוד הן מוחזקות בידי הנאמן.
עוד נקבע כי העברת הדיבידנד לעובד בתקופה זו מהווה, מבחינה כלכלית, מימוש של חלק מן הערך הגלום במניה. לפיכך, במסלול רווח הון חייב הדיבידנד במס בשיעור של 25% מכוח סעיף 102(ב)(2), ולא מכוח הוראות המס הרגילות החלות על דיבידנד. על הכנסה זו יחול גם המס הנוסף לפי סעיף 121ב, ככל שמתקיימים תנאי הסעיף. בנסיבות שנדונו בפסק הדין גבר הסדר זה גם על שיעורי המס המופחתים שנקבעו בחוק לעידוד השקעות הון.
לאחר העברת המניות מהנאמן לעובד ותשלום המס החל לפי סעיף 102, דיבידנד שיחולק מכוחן ימוסה לפי הוראות המס הרגילות החלות על דיבידנד, לרבות הוראות חוק עידוד השקעות הון, ככל שהן חלות.
עסקאות אקזיט (M&A), הנפקה ומכירה שלא מרצון
עסקת אקזיט אינה נחשבת אוטומטית ל"מכירה שלא מרצון". סעיף 102(ח)(2) לפקודה מסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע את אופן המיסוי כאשר תנאי סעיף 102 אינם מתקיימים בשל מימוש מניות במכירה שלא מרצון.
לעניין מכירת חברה, תקנות מס הכנסה מאפשרות לראות את מועד המכירה כתום התקופה כאשר נמכרות כלל מניות העובדים והרוכש רוכש, יחד עמן, לפחות 80% מהון המניות המונפק. תחולת ההסדר כפופה לתנאים הקבועים בתקנות ולאישור מראש של מנהל רשות המסים.
בהחלטת מיסוי 9567/15 הוכרה מכירת מניות שמקורן באופציות 102 כמכירה שלא מרצון, בנסיבות שבהן העובדים לא יכלו למנוע את מכירתן או להמשיך ולהחזיק בזכויותיהם בתנאים המקוריים. לגבי התמורה במזומן נקבע אירוע מס במועד השלמת העסקה, ולאחר ניכוי מקדמת המס הוחזקה יתרת התמורה בידי הנאמן עד תום התקופה. החלפת המניות במניות החברה הרוכשת לא נחשבה לאירוע מס, בכפוף לתנאי ההחלטה.
האצת הבשלה באקזיט או בהנפקה
נייר עמדה מקצועי 01/2025 עוסק במנגנוני האצה שנקבעו מראש בתנאי ההענקה:
Single Trigger: האצת ההבשלה בעקבות אקזיט או IPO אינה מהווה הפרה של סעיף 102 רק בשל האירוע. המס יחושב לפי הוראות סעיף 102(ב).
Double Trigger: ההבשלה מואצת רק כאשר מתקיימים שני תנאים: אירוע אקזיט וסיום עבודתו של העובד בעקבותיו. ההאצה אינה מפרה את סעיף 102. אם התמורה משולמת במזומן ומחיר מניית החברה הרוכשת ירד ממועד השלמת העסקה ועד לקבלת התמורה, החלק היחסי המשקף את ירידת המחיר יסווג כהכנסת עבודה. יתרת התמורה תמוסה לפי סעיף 102(ב).
סיום עבודה בלבד: האצה שאינה במסגרת אקזיט או IPO מביאה לסיווג ההכנסה המיוחסת לאופציות שהבשלתן הואצה כהכנסת עבודה.
בהחלטת מיסוי 139/06 נקבע כי יחידות RSU ייחשבו לאופציות לעניין סעיף 102. לעומת זאת, במניות חסומות מסוג RS כבר הוקצו מניות בפועל, ולכן יש לבחון בנפרד את השינויים במגבלות החלות עליהן.
הבשלה המותנית באקזיט בלבד
בהחלטת מיסוי 2775/18 נדונה תוכנית שבה הבשלת האופציות הותנתה מלכתחילה באירוע אקזיט בלבד. עמדת רשות המסים הייתה כי תנאי הבשלה הכפוף לאירוע אקזיט אינו עומד בהוראות סעיף 102.
במסגרת ההחלטה אושר לבטל את האופציות ולהקצות במקומן אופציות חדשות המבשילות לפי תקופת עבודה. ביחס לאופציות שלא היו בשלות במועד ההקצאה מחדש נקבע כי יחולו על האופציות החדשות הוראות מסלול רווח ההון לפי סעיף 102. לעומת זאת, ביחס לאופציות שכבר היו בשלות במועד הביטול וההקצאה מחדש נקבע כי ההקצאה מחדש תיחשב אירוע מס, בכפוף להסדר שנקבע בהחלטה.
יש להבחין בין הבשלה המותנית מלכתחילה באקזיט בלבד לבין מנגנון האצה שנקבע מראש ומקדים את הבשלתן של זכויות שטרם הבשילו. ההבחנה הזו חשובה במיוחד בעת ניסוח תוכנית ההקצאה, שכן לא כל תנאי הקשור לאקזיט מוביל לאותה תוצאה לצורכי סעיף 102.
התחשבנות בין-חברתית ו-Recharge בגין תגמול הוני
כאשר חברה בקבוצה מעניקה אופציות או מכשירים הוניים אחרים לעובדי חברה ישראלית, נדרש להבחין בין שתי סוגיות מס נפרדות: הכללת עלות התגמול ההוני בבסיס העלות לצורכי מחירי העברה, וסיווג התשלום שמעבירה החברה הישראלית לחברה המקצה.
בפסק הדין בעניין קונטירה ופיניסאר נקבע כי ביישום מודל Cost Plus יש לכלול בבסיס העלות את עלות הקצאת האופציות לעובדי החברה הישראלית, לצורך יישום סעיף 85א לפקודה. בהתאם לכך, מרווח הרווח מחושב גם על רכיב זה.
עם זאת, הכללת עלות האופציות בבסיס ה-Cost Plus אינה קובעת כי ההוצאה תותר בניכוי לצורכי מס. כאשר האופציות הוקצו במסלול רווח הון לפי סעיף 102(ב)(2), יש לבחון את מגבלות ניכוי ההוצאה לפי סעיף 102(ד), לרבות הכלל שלפיו אין להתיר הוצאה ביחס לרכיב שהעובד מתחייב עליו במס כהכנסה הונית בשיעור 25%.
בנפרד מכך, כאשר החברה הישראלית מעבירה לחברה המקצה תשלום Recharge, יש לבחון אם מדובר בשיפוי בין-חברתי או בתשלום בעל סיווג אחר. לפי חוזר מס הכנסה 1/2021, תשלום Recharge ייחשב שיפוי רק בהתקיים התנאים שנקבעו בחוזר, ובכלל זה קשר למכשירים הוניים שהבשילו, חישוב לפי ההוצאה שנרשמה בדוחות, הסכם שנחתם לפני ההענקה, והכללת מלוא ההוצאה בבסיס העלות לצורך סעיף 85א.
תשלום שאינו עומד בתנאים שנקבעו עשוי להיות מסווג כדיבידנד, או במקרים המתאימים כהפחתת הון. כאשר התשלום מסווג כדיבידנד, יש לבחון את חובת ניכוי המס במקור, את שיעור הניכוי ואת תחולת אמנת המס הרלוונטית, ככל שקיימת.
מכשירי תגמול הוני נוספים לעובדים
לצד הקצאת האופציות המסורתית, התפתחו פרקטיקות להענקת מכשירי תגמול הוניים נוספים, אשר הוסדרו בהנחיות ובהחלטות של רשות המסים:
- יחידות מניה חסומות (RSU – Restricted Stock Units) זכות עתידית לקבלת מניות החברה בתום תקופת ההבשלה. בשונה ממניות חסומות (RS), יחידות RSU אינן מעניקות זכויות הצבעה או זכויות לקבלת דיבידנד עד למועד ההבשלה והנפקת המניות בפועל. בהתאם להנחיות רשות המסים, הקצאת RSU מסווגת כהקצאת אופציות לכל דבר ועניין, והיא חוסה תחת מסלולי סעיף 102 לפקודה ללא צורך בפנייה לקבלת החלטת מיסוי פרטנית.
- מניות חסומות (RS – Restricted Shares) הקצאה בפועל של מניות המעניקות לעובד זכויות בעלי מניות מיום ההקצאה (לרבות זכות לדיבידנד והצבעה). עם זאת, המניות כפופות לתקופת הבשלה וחסימה (Vesting), ואינן ניתנות למכירה או העברה עד לתום התקופה שנקבעה.
- תוכניות לרכישת מניות בהנחה (ESPP – Employee Stock Purchase Plan) מנגנון המאפשר לעובדים לרכוש את מניות החברה בהנחה. בהתאם להחלטות מיסוי פרטניות (ובכללן המסלול הירוק לחברות ציבוריות בטופס 926), בהקצאה המנוהלת באמצעות נאמן. תום כל תקופת חיסכון ייחשב כמועד הקצאה חדש. במסלול זה, רכיב ההנחה (ההטבה) ימוסה כהכנסת עבודה, והחברה תהא רשאית לנכות רכיב זה כהוצאה לצורכי מס. בתוכנית ESPP ללא נאמן, הטיפול המיסויי מקביל להקצאת אופציות, תוך חיוב החברה בניכוי מס במקור בתום תקופת החיסכון, אך ללא זכאות לניכוי הוצאה.
- זכות לעליית ערך (SAR) ומניות פנטום (Phantom) הן מנגנוני תגמול הנגזרים מעליית ערך החברה או מניותיה. כאשר הזכות מסולקת במניות או בזכויות הוניות, יש לבחון אם מתקיימים תנאי סעיף 102, לרבות זהות הזכאי, מסלול ההקצאה, הפקדה בידי נאמן ותנאי התוכנית. לעומת זאת, מנגנון המסולק במזומן, לרבות מניות פנטום, אינו הקצאת מניות או אופציות לפי סעיף 102, ובידי עובד יסווג ככלל כהכנסת עבודה.
היבטי מיסוי על אופציות שהוענקו בישראל לעובדי רילוקיישן
החלטת מיסוי 6539/17 עוסקת בחברה גלובלית המחזיקה בחברות בנות ברחבי העולם, ומקצה לעובדיה בישראל אופציות במסלול סעיף 102 באמצעות נאמן. במהלך העסקתם, חלק מהעובדים עברו לעבוד בחברה אחרת בקבוצה, מחוץ לישראל. כך, למשל, עובדים עשויים להחזיק באופציות שהוקצו להם בתקופת עבודתם בישראל, ולאחר מכן לעבור לעבוד בחברות קבוצה שאינן תושבות ישראל.
ההחלטה עוסקת בעובדים שעזבו את ישראל במהלך תקופת ההבשלה (Vesting), כאשר אירוע המס בגין האופציות חל לאחר יציאתם מישראל. ההחלטה מאמצת את הגישה שנקבעה בהחלטות מיסוי קודמות, ובהן החלטות מיסוי 33/08 ו-2514/11, שלפיה חבות המס בישראל תיקבע בהתאם לחלק מתקופת ההבשלה שהתרחש בישראל.
כאשר תקופת ההבשלה של האופציות הסתיימה לפני היציאה מישראל, מלוא הרווח במועד אירוע המס העתידי ימוסה בישראל, ולא יינתן זיכוי בשל מס ששולם מחוץ לישראל. עם זאת, בהחלטת המיסוי הובהר כי נקודת המוצא שנבחנה במסגרתה היא שעובדי הרילוקיישן נותרו תושבי ישראל. אין בכך כדי לקבוע את חבות המס הסופית של כל עובד, והוא רשאי להעלות טענות שונות במסגרת הדוח שיגיש, בהתאם לנסיבותיו.
אם ניתן להוכיח כי יום העזיבה הוא גם מועד ניתוק התושבות, תיתכן טענה שלפיה, לאור הוראות סעיף 100א לפקודה, החל גם על אופציות לפי סעיף 102, החלוקה הלינארית צריכה להתבסס על תקופת ההחזקה בזכויות עד למועד המימוש, ולא על תקופת ההבשלה בלבד. במצב כזה, חלק הרווח שאינו מיוחס לישראל עשוי לקבל משקל גבוה יותר בחישוב הלינארי.
סוגיה זו מחייבת בדיקה פרטנית של מועד ניתוק התושבות, תקופת ההבשלה, מועד אירוע המס ותנאי תוכנית ההקצאה.
מיסוי אופציות שהוקצו בחו"ל בעת חזרה לישראל
ביום 11.11.2025 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 9/2025 (להלן: "החוזר"), המפרט את עמדתה המקצועית ביחס למיסוי אופציות שהוענקו ליחיד בתקופת היותו תושב חוץ, כאשר מועד המימוש חל לאחר שהיה לתושב ישראל.
ביחס לאופציות בלבד, החוזר מחייב לבחון את מועד אירוע המס במועד המימוש, את יישום מנגנון הפריסה לפי סעיף 3(ט) לפקודה, את ייחוס ההכנסה בין ישראל לבין חו"ל, את כימות זיכוי מסי החוץ, את ההסדר הייעודי החל על יחיד מוטב, את המישור ההוני במכירת המניות לאחר המימוש, ואת האפשרות לבחון את תחולת סעיף 102 לפקודה ביחס לזכויות שטרם מומשו.
באופציות, אירוע המס הפירותי מתגבש במועד מימוש האופציה למניה. במועד זה נבחנת ההטבה כהכנסת עבודה, גם אם המניות לא נמכרו בפועל וגם אם טרם נוצר תזרים מזומנים בידי העובד. לכן, כאשר מימוש האופציות מתבצע לאחר החזרה לישראל, עצם המימוש עשוי ליצור חבות מס פירותית בישראל עוד לפני מכירת המניות.
נדרשת הבחנה בין שלב מימוש האופציה לבין שלב מכירת המניה שהתקבלה בעקבות המימוש. במועד המימוש נבחן הרכיב הפירותי לפי סעיף 3(ט) לפקודה, לרבות יישום מנגנון הפריסה וייחוס ההכנסה בין ישראל לבין חו"ל. לאחר מכן, ככל שהמניה נמכרת בפועל, נבחן בנפרד המישור ההוני: המחיר המקורי, יום הרכישה, עליית הערך ממועד המימוש ועד למועד המכירה, רווח ההון או הפסד ההון, תחולת פטורים אפשריים, וכן כימות זיכוי מסי החוץ שניתן לייחס להכנסה שנכללה בבסיס המס הישראלי. מידע נוסף ניתן לקרוא במאמר הייעודי בנושא מיסוי אופציות שהוקצו מחוץ לישראל.
אופציות שהוקצו לבעלי שליטה, יועצים ונותני שירותים
כאשר אופציות או יחידות RSU ניתנות לבעל שליטה, ליועץ או לנותן שירותים, אין להחיל באופן אוטומטי את כללי סעיף 102 החלים על עובדים. במקרים אלה יש לבחון את מקור ההכנסה, את תחולת סעיף 3(ט), את מועד אירוע המס ואת ההבחנה בין ההכנסה הפירותית לבין מכירת המניה לאחר מכן. להרחבה בנושא זה ראו: מיסוי אופציות ו-RSU לבעלי שליטה ויועצים מחוץ לסעיף 102.
רוורס וסטינג והולדבק במניות מייסדים ועובדי מפתח
לצד הקצאות אופציות ו-RSU לעובדים לפי סעיף 102, קיימים גם מנגנוני שימור הנוגעים למניות קיימות של מייסדים ועובדי מפתח או לחלק מתמורת מכירתן, כגון Reverse Vesting ו-Holdback. במנגנונים אלה שאלת המס אינה מתמקדת רק במועד ההקצאה או ההבשלה, אלא בסיווג ההכנסה, במקור המניות, בתנאי המגבלה, בזכות הרכישה החוזרת ובזיקה האפשרית בין הזכות במניות או בתמורה לבין המשך עבודה או מתן שירותים. להרחבה בנושא זה ראו את המאמר הייעודי בנושא מיסוי רוורס וסטינג והולדבק במניות מייסדים ועובדי מפתח.
ליווי מקצועי במיסוי תגמול הוני
מיסוי תגמול הוני לעובדים, מנהלים ומייסדים, בצד העובד ובצד המעסיק, מצוי בליבת הפרקטיקה של משרדנו. למשרד 18 שנות ניסיון בטיפול באופציות לעובדים, יחידות מניה חסומות (RSU), תוכניות לרכישת מניות לעובדים (ESPP), מניות חסומות (RS) וזכויות לעליית ערך (SAR).
המשרד מלווה עובדים, מנהלים וחברות בניתוח הסדרי תגמול הוני, בהגשת דוחות מס, בייצוג בדיוני שומה ובהכנת חוות דעת מקצועיות ובקשות להחלטות מיסוי. הטיפול כולל גם הקצאות שלא באמצעות נאמן וסוגיות מס מורכבות הנוגעות להענקה, להבשלה, למימוש ולמכירת הזכויות.
תחום התמחות מרכזי נוסף הוא מיסוי בינלאומי ובפרט – תגמול הוני במעבר בין מדינות. המשרד מייעץ לעובדים ולמנהלים היוצאים מישראל או חוזרים אליה, לרבות ביחס להענקות שבוצעו לפני שינוי התושבות ולחלוקת זכויות המיסוי בין ישראל לבין מדינות אחרות.
