תוכן עניינים:
פתח דבר
עובדים ששכרם משולם בחו"ל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן
התופעה של תושבי ישראל העוזבים את הארץ לתקופות שונות כדי לעבוד מחוץ לה היא תופעה נפוצה. תופעה זו מוכרת בשם Relocation ובעברית "עיתוק" או "ניוד עובדים".
כמו כל מעבר מחוץ לישראל, תופעה זו טומנת בחובה היבטים רבים, וביניהם היבטים משפחתיים,
היבטים משפטיים (חתימה על חוזה עבודה), היבטים כלכליים והיבטים טכניים (רישום הילדים לבתי ספר והעברת החפצים למדינה הזרה).
עובדים ששכרם משולם בחו"ל- חיוב במס בישראל
שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו תושב ישראל יחויב במס על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה.
בהנחה שמדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל.
בחישוב ההכנסה החייבת מאותן הכנסות בחו"ל זכאי הנישום לנקודות זיכוי וניכוי הוצאות שהייה בחו"ל.
בבחינת התרת ההוצאות שהוציא נישום תושב ישראל יכולות לחול שתי הוראות כדלהלן: כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב -1982 (להלן: "הכללים"),
או לחלופין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות").
שימוש בתקנות או בכללים
הכללים חלים על עובד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה אצל מעביד ישראלי, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, או על עובד תושב ישראל שמבצע עבודה בעבור מעביד ישראלי במדינת חוץ (עמ"י) במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים.
לעומת זאת, התקנות חלות על עובד תושב ישראל בין שהוא שכיר המועסק על ידי מעסיק תושב ישראל ואינו עונה על ההגדרות בכללים ובין שהוא מועסק על ידי מעסיק תושב חוץ.
בחישוב המס הישראלי החל על אותן הכנסות זרות, יש להביא בחשבון את הזיכוי המותר, במקרים המתאימים, של מסים זרים ששולמו במדינה שבה הופקה ההנסה, אם שולמו.
כמו כן זכאי הנישום לנכות מהכנסתו החייבת הוצאות שונות על פי האמור בתקנות או בכללים.
התרת הוצאות בחישוב ההכנסה החייבת
הכללים מתירים הוצאות מסוימות כגון דיור, חינוך ילדים וטיפול רפואי (בהנחה שהעובד אינו נחשב עמ"י), ובלבד שיוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה. התקנות מתירות גם הן הוצאות מסוימות שהוציא העובד לצורך מחייתו בחו"ל, ובמדינות מסוימות תותרנה הוצאות בניכוי 125% מסכומי ההוצאות המצוינות בתקנות.
גם במקרה זה, סעיף 6 לתקנות קובע כי כדי שההוצאות יותרו יש צורך בהגשת מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה, וכן הוכחות אחרות כפי שיקבע הנציב.
בפסק הדין בעניין גריידי (עמ"ה 9048/05), דן בית המשפט המחוזי בניכוי הוצאות אש"ל שהתקבלו בעת נסיעת עבודה מחוץ לישראל.
המערער באותו עניין היה שוחט, אשר עבד כשכיר בכמה חברות המייבאות בשר כשר מחו"ל. לצד שכרו החודשי עבור העבודה בחו"ל, קיבל המערער תשלום במזומן עבור דמי אש"ל לכיסוי הוצאותיו בחו"ל. בפועל התברר כי הוצאות אלו הוצאו על ידי העובד רק בסופי שבוע. בימות השבוע המערער כלל לא נדרש להוצאות הללו, היות שקיבל מקום לינה וכלכלה ממפעלי הבשר שאתם עבד. פקיד השומה לא הסכים להתיר חלק מהוצאות האש"ל בניכוי לצורכי מס. לטענתו, לא ניתן לדרוש ניכויי הוצאות אש"ל על פי התקנות, אם הוצאות אלו לא הוצאו בפועל בידי הנישום. מנגד טען המערער כי התקנות מכירות בהוצאות לינה וכלכלה (הוצאות אש"ל) עד רמה מסוימת ללא צורך בהצגת קבלות. מכאן מסיק המערער כי מקבל התשלום זכאי לבחור את אופן השימוש בסכומים, ולהימנע מהוצאה בפועל.
בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה ובחר להבהיר, כי "הקריטריון לניכוי העולה מהוראות החוק, הוא השימוש בכספים, דהיינו, הוצאתם בפועל".
לשיטתו של בית המשפט, נגזר מכך כי עצם העובדה שהתקנות מורות כי הסכומים עד לתקרה מסוימת מותרים בניכוי, אין בה כדי ללמד שלא נדרש שההוצאה תהא הוצאה בפועל.
גם העובדה, שהמשיב אינו נוהג לדרוש הצגת קבלות להוכחת הוצאות אלו, כל עוד הן מתחת לרמה שנקבעה בתקנות, אינה מאפשרת לנישום ליהנות מהסכום האמור מבלי שהוציא הוצאה בפועל.
עובדים ששכרם משולם בחו"ל – סוגיות ביטוח לאומי
תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי על הכנסות עבודה בחו"ל.
תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי – יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה.
דמי ביטוח בריאות הוא בשיעור 5% ודמי ביטוח לאומי הוא בשיעור 7%.
בתקנה 20 (א) לתקנות, הנושאת את כותרת השוליים "מבוטח השוהה בחוץ לארץ" נקבע, כי מבוטח השוהה מחוץ לישראל, ישלם את דמי הביטוח כמבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי.
כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל – דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. כמו כן, אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמני והתקבל לעבודה בנציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי ומועסק באורח זמני על פי חוזה מיוחד.
במקרה זה חלים חוקי העבודה הישראליים. המוסד לביטוח לאומי מתייחס לעמ"י כאל עובד שכיר בישראל כל עוד הוא נחשב לתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי.
אמנות לביטחון סוציאלי (ביטוח לאומי)
האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה.
מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות. המדינות שישראל חתומה איתן על אמנות לביטחון סוציאלי, שכוללות גם גמלאות, הן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שבדיה ושווייץ.
יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד (ולא פטור מדמי ביטוח בריאות) על הכנסות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה בחו"ל, אם מקור ההכנסה הוא במדינה שישראל חתומה עמה על אמנה לביטחון סוציאלי הכוללת מניעת כפל דמי ביטוח לאומי, ונוכו דמי הביטוח הלאומי במדינת האמנה על פי הכללים שבאמנה (עד שנת 2010 מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מינימום).
אודות משרדינו
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל.
שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי עובדים שכירים ברילוקיישן, ייעוץ בדבר מיסוי הכנסות עבודה ומעסק מחו"ל, ליווי ישראלים בעלי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו”חות מס, בקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, ייעוץ לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, גילוי מרצון והסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים.
למשרדינו שורה ארוכה של הצלחות בתחום, שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס בסכומים מהותיים ביותר.
