רילוקיישן לאנגליה/לונדון (בריטניה) – היבטי מיסוי ישראלי ובריטי

רילוקיישן לאנגליה / לונדון (בריטניה) – היבטי מיסוי ישראלי ובריטי

מעבר של תושב ישראל לבריטניה, בין אם באופן זמני או לצמיתות, טומן בחובו השלכות מיסוי משמעותיות הן בישראל והן בבריטניה. על פי עקרון המיסוי הפרסונלי, תושב ישראל חייב במס על כלל הכנסותיו, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה. באופן דומה, תושב בריטניה חייב גם הוא במס על הכנסותיו העולמיות. כתוצאה מכך, עשוי להיווצר מצב של כפל מס על הכנסות המופקות בבריטניה, אשר מטופל לרוב באמצעות אמנות מס בין המדינות.

מעמד התושבות לצורכי מס נקבע על פי מכלול שיקולים עובדתיים, המכונים יחד "מבחן מרכז החיים", הכוללים התייחסות למספר הימים שאדם שוהה בכל מדינה וכן לזיקותיו האישיות והכלכליות. בעוד ששהות של מעל 183 ימים בבריטניה עשויה להוות אינדיקציה לשינוי תושבות, היא אינה מספיקה כשלעצמה לניתוק תושבות מלא מישראל, הדורש נקיטת פעולות משמעותיות להוכחת כוונת ניתוק. אי-דיווח על מועד ניתוק התושבות לרשויות המס בישראל אינו קובע את מעמד התושבות אלא מונע את הכרתו הפורמלית על ידי הרשויות, מה שעלול להוביל לדרישות דיווח ותשלום מס בישראל גם אם מרכז החיים הועתק בפועל. יחידים שאינם נחשבים לתושבי ישראל לצורכי מס, עשויים להיות פטורים מדיווח ותשלום מס על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, אך עדיין עשויים להיות חייבים במס על הכנסות ממקור ישראלי.

השלכות המיסוי במהלך רילוקיישן לאנגליה / לונדון

רילוקיישן חלקי לאנגליה

כאשר מדובר במעבר ארעי לבריטניה לתקופה קצובה, הנישום לרוב שומר על מעמדו כ"תושב ישראל" לצורכי מס. בחינת התושבות נעשית על פי דיניה הפנימיים של כל אחת מהמדינות. היה והנישום מקיים "תושבות" בשתי המדינות גם יחד, תוכרע התושבות על פי כללי "שובר שוויון" שבאמנה. שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. ע"פ שיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. כאשר השהייה באנגליה היא ארעית לצורך עבודה עבור מעסיק אנגלי, זכות המיסוי הראשונית על ההכנסות ממשכורת שתתקבלנה מהמעסיק המקומי תהיה לרוב לרשות המסים הבריטית ולישראל תהא זכות מיסוי שיורית.

העיקרון נקבע בסעיף 13(1) לאמנה בין ישראל לבריטניה ובה הוסדר כי מדינת המקור (שבה הופקו ההכנסות) היא בעלת זכות ראשונית למיסוי הכנסה ממשכורת קרי, לאנגליה תהא זכות להטיל מס על משכורתו של תושב ישראל רק בגין עבודה המבוצעת באנגליה (ובכפוף להתקיימות התנאים הנוספים המנויים בסעיף 13(2). מאחר ועסקינן בתושב ישראל, ההכנסות תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל ובחישוב המס על ההכנסה החייבת, זכאי הנישום לקבל נקודות זיכוי מהמס בישראל, ניכוי הוצאות שהייה בחו"ל וזיכוי בגין המס שישולם באנגליה.

תקנות מס הכנסה – ניכוי הוצאות מחייה

התקנות מאפשרות לתושבי ישראל לנכות הוצאות שהייה ואחרות אשר הוצאו בייצור הכנסותיכם כגון טיסות, דיור, שכר לימוד ילדים, טיפול רפואי וחופשות מולדת, אך אי ידיעת מלוא הזכויות והכרת הדין על בוריו, יכולה לגרור תאונות מס ולכן רצוי מאוד להיוועץ  עם רואה חשבון מומחה במיסוי רילוקיישן. 

אחד מהמקרים הרבים שיצא למשרדנו לטפל הוא בפנייה של תושב ישראל שהיגר עם משפחתו לאנגליה, אך הניח שאינו נדרש להודיע לרשויות המס על תהליך ההגירה ולכן לא פעל כלל מול רשויות המס בנושא. לא עבר זמן רב עד שהוצאה עבורו דרישה מפקיד שומה באמצעות טופס 5328 להצהיר על הכנסותיו שהפיק בחו"ל. מאחר ומבחינה טכנית לא יכול היה לדעת על דרישה זו, צבר חובות כבדים וקנסות של עשרות אלפי שקלים במס הכנסה. לאחר שקיבלנו את פנייתו, הגשנו בקשה לפקיד שומה לדון שנית בעניינו.

לאחר תכנון מס ועבודה מאומצת, הגשנו עבורו דו"ח מס בצרוף בקשה לניתוק תושבות רטרואקטיבי מול הרשויות בישראל, הצלחנו לבטל את החוב שצבר ולזכותו בהחזר מס של כ- 25,500 שקלים בגין שנת הניתוק. המלצתנו היא להסדיר את חובת הדיווח ותשלום המס מבעוד מועד. אי דיווח על ההכנסות מהווה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך ויכלול לגרור חובות כבדים ברשויות המס.

רילוקיישן מלא לאנגליה (ניתוק תושבות)

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של הרילוקיישנר. במידה והתגבשה אצלכם החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים ארוכות או להגר לאנגליה, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי אחרת תיתכן חשיפת מס הכנסה וכפל תשלום דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הפנימי בישראל בתהליך ניתוק תושבות מס, אך היא אינה מספיקה. ע"פ פקודת מס הכנסה ופסיקות רבות של בתי המשפט בנושא, נקבע כי על מנת שתוכלו לקבל הכרה במעמד "תושב חוץ", יש לנקוט בפעולות משמעותיות בטרם היציאה מישראל וכן לאורך כל השהיה באנגליה, שיוכיחו מעבר לכל ספק שהייתה כוונת ניתוק תושבות מישראל. כאשר נישום מחליט לבצע עיתוק מלא מישראל לחו"ל, הכולל ניתוק תושבות מישראל, לכאורה הוא פטור ממס הכנסה על הכנסותיו מחו"ל החל ממועד ניתוק התושבות, אך רשות המסים אינה מכירה בקלות בניתוק מידי, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על יחידים שיוצאים לרילוקשיין לחו"ל.

עד תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, יחידים שעזבו את ישראל, יכלו לנקוט בעמדה של אי דיווח לרשויות המס על מועד העזיבה מישראל ולדחות את הטיפול עד לחזרה לישראל. השינוי בעקבות התיקון, מעלה את סוגיית התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ומחייב את תושבי ישראל לספק מידע מידי שנה לרשויות המס.

השלכות ניתוק תושבות מס ישראלית ומעבר למעמד "תושב מס" בבריטניה

הכירו את דיני המיסוי בבריטניה

שנת מס בבריטניה

שנת המס בבריטניה (אנגליה/לונדון) מתחילה ביום 6 באפריל ומסתיימת ביום  5 באפריל של השנה העוקבת, לעומת זאת בישראל שנת המס הנה קלנדרית מה- 1.1 ועד ה-31.12 ועל כן סיכוי גבוה שבשנת המס הראשונה של המעבר או בשנת החזרה לישראל, תידרשו בהתאמות (על בסיס יחס) של ההכנסות משכר עבודה (או כל מקור הכנסה אחר) שהופקו באנגליה לצורך הדיווח בדוח המס הישראלי.

מיסוי על בסיס דומיסיל (עד 5 באפריל 2025)

עד ליום 5 באפריל 2025 נחשבה הגדרת ה־Domicile לגורם מרכזי בקביעת חבות המס בבריטניה עבור יחידים שאינם תושבי קבע במדינה (Non-Domiciled). המונח "דומיסיל" מתייחס למדינה שאדם רואה כביתו הקבוע ושאליה הוא קשור בכוונת קבע, ובאופן טיפוסי נקבע לפי המדינה שבה היה לאביו מקום מגורים קבוע בעת לידתו של היחיד. עם זאת, הדומיסיל עשוי להשתנות כאשר אדם מתיישב במדינה אחרת תוך כוונה ברורה שלא לשוב לבריטניה. יחידים שסווגו כ־Non-Domiciled יכלו, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים, לבחור ב־Remittance Basis ולשלם מס בבריטניה רק על הכנסות ורווחי הון שמקורם בבריטניה ועל הכנסות ורווחי הון זרים שהועברו בפועל לבריטניה. ואולם, בחירה במשטר זה לוותה לעיתים קרובות באובדן פטורים אישיים ממס הכנסה ומס רווחי הון וכן בחיוב אגרות שנתיות משמעותיות לגבי יחידים שנחשבו תושבי בריטניה לטווח ארוך.

קביעת תושבות מס בבריטניה

יש לזכור כי קביעת מעמדו של הנישום כתושב לצורכי מס בבריטניה עשויה להביא, בכפוף לעמידה במבחני הדין הפנימי ובאמנה הרלוונטית, להפסקת תחולת דיני המס בישראל ביחס אליו. עם זאת, קביעה כאמור מקימה לנישום חבות במס בריטי על כלל הכנסותיו ורווחיו מכל מקורות ההכנסה בעולם. החל מיום 6 באפריל 2025 חל שינוי מהותי במשטר המס הבריטי: בוטלו מנגנוני ה־Non-Domiciled וה־Remittance Basis, ובמקומם הונהג משטר ה־Foreign Income and Gains (FIG) Regime. על פי הוראות המשטר החדש, יחידים שהפכו לתושבי בריטניה לאחר תקופה רצופה של עשר שנות אי-תושבות בה, זכאים לפטור מלא ממס בריטי על הכנסות ורווחים שמקורם מחוץ לבריטניה במשך ארבע שנות המס הראשונות למגוריהם, לרבות מקום שבו ההכנסות הועברו בפועל לבריטניה. בתום תקופת ההטבה חויבו הנישומים במס בריטי מלא על כלל הכנסותיהם ורווחיהם העולמיים, בדומה לכל תושב בריטניה אחר. לנוכח השינויים האמורים נדרשת בחינה קפדנית של שאלת ניתוק התושבות הישראלית, בשים לב למכלול נסיבותיו האישיות של הנישום ולהשלכות הישירות של דיני המס הבריטיים במתכונתם החדשה.

משטר המס החדש לתושבים חדשים בבריטניה (FIG Regime)

משטר המס החדש (FIG Regime)

החל מיום 6 באפריל 2025 בוטלו בבריטניה מנגנוני ה־Resident Non-Domicile וה־Remittance Basis, ובמקומם נכנס לתוקף משטר מס חדש המבוסס על תושבות – Foreign Income and Gains (FIG) Regime. משטר זה מעניק למהגרים חדשים פטור מלא ממס בריטי על הכנסות ורווחים שמקורם מחוץ לבריטניה במשך ארבע שנות המס הראשונות לתושבותם, לרבות מקום שבו ההכנסות והרווחים הועברו בפועל לבריטניה. תנאי הזכאות קובע כי היחיד לא היה תושב בריטניה בעשר שנות המס שקדמו לשנה שבה הפך לתושב. עם תום תקופת ההטבה חלים דיני המס הבריטיים במלואם, והיחיד חייב במס על כלל הכנסותיו ורווחיו העולמיים. יחידים שהפכו לתושבי בריטניה בין אפריל 2022 לאפריל 2025 רשאים להחיל את המשטר החדש על יתרת התקופה מתוך ארבע השנים. יש להדגיש כי טענה לפטור במסגרת משטר ה־FIG שוללת את הזכאות לפטורים האישיים* ממס הכנסה וממס רווחי הון בשנת המס הרלוונטית. בנוסף, יחידים הנהנים מהפטור מתקוף המשטר החדש, מחויבים לכלול בדוח המס שלהם את פירוט ההכנסות והרווחים הזרים שעליהם ביקשו את הפטור.

הקלות נלוות ומנגנוני מעבר

ההקלה בימי עבודה מחוץ לבריטניה (Overseas Workday Relief – OWR) נותרה על כנה והורחבה לתקופה של ארבע שנות המס הראשונות לתושבות, ללא דרישה להשאיר את ההכנסות מחוץ לבריטניה. עם זאת, נקבעה מגבלת פטור עד 300,000 ליש"ט או 30% מהכנסת העבודה השנתית – הנמוך מביניהם. בנוסף, הונהג מנגנון מעבר חדש (Temporary Repatriation Facility – TRF) המאפשר ליחידים שטענו בעבר ל־Remittance Basis להעביר לבריטניה כספים שנצברו מחוץ לגבולותיה עד ל־5 באפריל 2025, בשיעורי מס מופחתים של 12% לשנות המס 2025/26 ו־2026/27 ו־15% לשנת המס 2027/28. משטר המס החדש מהווה תפנית מהותית במדיניות המיסוי הבריטית כלפי מהגרים ומחייב תכנון מס מוקפד מראש.

מסים על הכנסה אישית (2024-2025)

מס הכנסה בבריטניה מוטל בשיעורים מדורגים בהתאם לרמות ההכנסה, כאשר שיעורי מס גבוהים יותר חלים על הכנסות גבוהות יותר. החיוב במס חל על סך ההכנסות מכל המקורות (עבודה והשקעות), בניכוי קצבאות וזיכויים מסוימים. הפטור האישי הבסיסי (Personal Allowance) עומד על 12,570 פאונד לשנת המס 2024/25. להלן מדרגות מס ההכנסה המעודכנות לשנת המס 2024/2025 עבור תושבי אנגליה, ויילס וצפון אירלנד:

• פטור אישי (Personal Allowance): עד £12,570 – מס בשיעור 0%.
• שיעור בסיסי (Basic Rate): £12,571 עד £50,270 – מס בשיעור 20%.
• שיעור גבוה (Higher Rate): £50,271 עד £125,140 – מס בשיעור 40%.
• שיעור נוסף (Additional Rate): מעל £125,140 – מס בשיעור 45%.

חשוב לזכור כי החל מ-6 באפריל 2025, עבור יחידים הזכאים למשטר ה-FIG (Foreign Income and Gains Regime), יחול פטור של 100% ממס בריטי על הכנסות ורווחים זרים בארבע שנות המס הראשונות לתושבותם בבריטניה. במהלך תקופה זו, יחידים אלו יחויבו במס בריטי רק על הכנסות ורווחים ממקורות בבריטניה, בהתאם למדרגות המס המפורטות לעיל. לאחר תום ארבע השנים, יחויבו במס על הכנסותיהם העולמיות המלאות. יחד עם זאת, כאמור לעיל, טענה לפטור במסגרת ה-FIG Regime גוררת אובדן הפטור ממס עבור מס הכנסה באותה שנת מס.

מס רווחי הון Capital gains tax (CGT)

מיסוי רווחי הון (Capital Gains Tax – CGT) בבריטניה חל על רווחים ממכירת נכסים והשקעות, והוא מוטל על תושבי בריטניה. שיעורי מס רווחי הון ופטורים (נכון לשנת המס 2024/25 ושינויים):

• הפטור השנתי ממס רווחי הון לשנת המס 2025/26 הוא £3,000.
• שיעורי המס על רווחי הון מנכסים שאינם נדל"ן למגורים, עבור מימושים שבוצעו ב-30 באוקטובר 2024 או אחריו, הם: 18% (לרווחים הנכללים במדרגת המס הבסיסית) ו-24% (לרווחים מעל מדרגת המס הבסיסית).
• שיעורי המס על רווחי הון מנדל"ן למגורים נותרו 18% (לרווחים הנכללים במדרגת המס הבסיסית) ו-24% (לרווחים מעל מדרגת המס הבסיסית). השלכות לתושבים חדשים החל מ-6 באפריל 2025:
• עבור יחידים חדשים הזכאים למשטר ה-FIG (Foreign Income and Gains Regime), יחול פטור של 100% ממס בריטי על רווחי הון זרים (מנכסים מחוץ לבריטניה) למשך ארבע שנות המס הראשונות, גם אם הכספים יועברו לבריטניה.
• יחידים אלו יאבדו את זכאותם לפטור השנתי ממס רווחי הון בשנת מס בה יבחרו לטעון להקלת FIG.
• רווחים ממכירת נכסים הממוקמים פיזית בבריטניה תמיד יהיו חייבים במס רווחי הון בבריטניה, ללא קשר למעמד התושבות של המוכר.

מס ירושה IHT

ישראלים המהגרים לבריטניה או משקיעים בה נדרשים להיות מודעים לשינויים המהותיים שחלו במס הירושה (Inheritance Tax – IHT). עד ליום 5 באפריל 2025 נקבעה חבות המס בעיקר על פי סטטוס ה־Domicile של היחיד, כך שבעלי מעמד Non-Domicile חויבו ב־IHT רק על נכסים המצויים בבריטניה בעת פטירתם. החל מיום 6 באפריל 2025 בוטל מבחן הדומיסיל, ונכנס לתוקף משטר חדש המבוסס על תושבות. לפי הכללים החדשים, יחידים שהיו תושבי בריטניה בלפחות עשר מתוך עשרים שנות המס שקדמו לאירוע המס – כגון פטירה או מתנה החייבת במס – מוגדרים כתושבי בריטניה לטווח ארוך וחבים במס ירושה על כלל נכסיהם העולמיים, לרבות נכסים מחוץ לבריטניה. נכסים המצויים בבריטניה כפופים למס הירושה בכל מקרה, ללא קשר למעמד התושבות של בעליהם. בנוסף, נקבע מנגנון המשך תחולה מנגנון המשך תחולה (Tail Provision) במס הירושה, שלפיו יחיד אשר הוכר כתושב בריטניה לטווח ארוך ולאחר מכן חדל להיות תושב המדינה, יוסיף להיות כפוף ל־IHT על כלל נכסיו העולמיים לתקופה שבין שלוש לעשר שנים לאחר עזיבתו, בהתאם למשך התושבות הקודמת. מס הירושה עצמו מוטל בשיעור בסיסי של 40% על שווי העיזבון העולה על סף הפטור (Nil-Rate Band) העומד על 325,000 ליש"ט, כאשר קיימים פטורים והקלות נוספות, לרבות פטור להעברות בין בני זוג. שינויים אלה מחדדים את הצורך בתכנון ירושה מוקפד, במיוחד עבור יחידים בעלי נכסים משמעותיים מחוץ לבריטניה.

דיווח ותשלום מס בבריטניה (Self-Assessment)

בבריטניה פועלת מערכת הדיווח העצמי (Self-Assessment) המחייבת יחידים להגיש דו"ח מס שנתי לרשות המיסים (HMRC) ולשלם את המס המתחייב. חובת הדיווח חלה, בין היתר, על יחידים בעלי מקורות הכנסה שאינם כפופים לניכוי מס במקור באמצעות מערכת ה־PAYE, על הכנסות מחו״ל העולות על 2,000 ליש״ט ועל רווחי הון זרים שאינם זכאים לפטור. המועד האחרון להגשת פיזית של הדו"ח הוא 31 באוקטובר 2025, בעוד שהגשה מקוונת אפשרית עד 31 בינואר 2026. מועד זה הוא גם המועד האחרון לתשלום המס בפועל. אי עמידה במועדים עלולה לגרור סנקציות, לרבות קנס קבוע של 100 ליש״ט בגין איחור בהגשה, גם כאשר לא קיימת חבות מס.

טיפ שני. צמצמו את נטל מס היציאה

כאשר יש כוונה להגר לאנגליה, חשוב לקחת במכלול השיקולים גם את מס היציאה ע"פ פקודת מס הכנסה. מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לגבולות ישראל, מהגר למדינה זרה ומשנה מעמדו ל"תושב חוץ". מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח מן הנכס עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. ניתן לשלם את המס במועד ניתוק התושבות כאילו נמכר הנכס בהתאם לשווי השוק שלו, או לחלופין לא לשלם את המס במועד הניתוק, אלא במועד המימוש בפועל ואז ישולם המס על חלק רווח ההון הראלי בהתאם לתקופת ההחזקה בנכס כתושב ישראל- כאשר רווח ההון יחושב לגבי כל תקופת ההחזקה בנכס (לרבות כתושב חוץ). קיימות אלטרנטיבות רבות לצמצום המס. כאשר במועד ניתוק התושבות שווי הנכס הוא אפסי, וישנה היתכנות לעלייה בשוויו או כאשר מעוניינים להסיט את הרווח למדינת התושבות החדשה שבה חל שיעור מס רווח נמוך יותר כמו בבריטניה, יש כדאיות לדווח על "המכירה הרעיונית" ולשלם את מס היציאה במועד ניתוק התושבות.

טיפ שלישי. הכירו את זכויותכם מכוח האמנה לביטוח סוציאלי עם בריטניה

יושם לב כי תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, בוודאי אם הופקו הכנסות מחוץ לישראל. חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח הלאומי וסל שירותי בריאות. דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל בביטוח לאומי, עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת. מכיוון שבין ישראל לבריטניה, קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, הרי זכויותיו של המבוטח ייקבעו לפי אמנה זו. כתושב ישראל יהיה זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, אך יהיה חייב בתשלום דמי בריאות, בשתי המדינות, על ההכנסות שיופקו בגבולות בריטניה. כל עוד המעמד בביטוח לאומי לא יוסדר, תידרשו בתשלום דמי בריאות בישראל ויתכן מצב לכפל תשלום דמי בריאות בשתי המדינות. כדי להימנע מתשלום כפל מס, כאשר ישנה כוונה להגר לבריטניה, יש לפעול מבעוד מועד מול ביטוח לאומי ולהצהיר את הכוונה להגר לחו"ל. אבל חשוב לזכור שביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי גם טומנת בחובה חסרונות רבים. ניתוק תושבות לצורכי ביטוח לאומי לאחר ההגירה לאנגליה מיתרת את האמנה מאחר ולא תהייה כלל חבות ביטוח לאומי בישראל (גם לא סכום מינימלי). גם בנושא ביטוח לאומי, משרדינו נותן מענה מקצועי ומקיף.

טיפ רביעי. בדקו זכאות להחזר מס בשנת המעבר לאנגליה

ב- 75% מהמקרים שנבדקו על ידינו, ישנה זכאות להחזר מס בשנה שבה נותקה התושבות. על קצה המזלג- שיטת חישוב המס של מערכות השכר בישראל היא בראייה שנתית בהנחה שתעבדו לאורך כל שנת המס באופן מלא בלי "הפתעות", כך שאם עבדתם חלק מהשנה, כנראה שאתם זכאים להחזר מס. זכרו- קיימת זכות לכל אדם ששילם מס ביתר להגיש דוח תוך 6 שנים ולבקש את החזר של המס ששולם ביתר. דאגו לברר נקודה זו מול מומחה המס.

טיפ חמישי. שמרו מסמכים מבססי ניתוק

תהליך ניתוק תושבות מחייב שמירה של מסמכים לצורך ביסוס הפוזיצייה מול הרשויות בישראל. המלצתנו היא לשמור ולתעד את כל המסמכים שמבססים עמדה לניתוק תושבות. רצוי לשמור תיעוד של טיסות לחו"ל, הסכמי עבודה עם המעסיק בחו"ל, הסכמי שכירות לטווח ארוך או רכישת דירה מגורים בחו"ל, עלויות התאמת של הדירה בחו"ל לשימוש אישי, מסמכי פתיחת חשבון בנק בחו"ל, תשלומים עבור מוסדות חינוך, רכישה או השכרת רכב, קשירת קשר ופעילות חברתית בארגונים ומוסדות בחו"ל, חברות בקהילה השכונתית, טיפולים רפואיים שמומנו על ידכם או שמומנו באמצעות ביטוח רפואי פרטי ואישור תושבות לצורכי מס באנגליה- כל אלה יכולים להכריע את הכף במקרה של דיון במס הכנסה. מסמכים אלו יהוו בעתיד הוכחה ויבססו את עמדתכם. שמירת המסמכים הכרחית גם לנסיבות בהן יוחלט שמועד הניתוק בפועל התרחש מספר חודשים לאחר "העלייה למטוס", אז תינתן לכם האפשרות לנכות את אותן הוצאות שהייה בחו"ל בחישוב המס בישראל. חשוב מאוד.

טיפ שישי. היערכות מיסויית בקשר להקצאות RSUs ישראליות

עובדים שמתכננים מעבר לחו"ל ובבעלותם נכסים הוניים מסוג RSUs שהוענקו להם בישראל, צריכים להיות מודעים להפרשי העיתוי באירועי המס שחלים על  RSUs בין ישראל ובריטניה.

בבריטניה, יחידות מניות חסומות (Restricted Stock Units – RSUs) ממוסות כהכנסה מעבודה במועד ההבשלה (vesting). במועד זה, שווי המניות נחשב כהכנסה חייבת במס הכנסה וביטוח לאומי (National Insurance Contributions – NIC). שיעור המס נקבע בהתאם למדרגת המס האישית של העובד, שיכולה להגיע עד ל-45% עבור הכנסה גבוהה. לאחר ההבשלה, כאשר העובד מחזיק במניות, כל עליית ערך נוספת ממועד ההבשלה ועד למכירה בפועל תיחשב כרווח הון. רווח זה יחויב במס רווחי הון בשיעור של 18% עד 24%, בהתאם להכנסה הכוללת של הנישום.

יש חשיבות עליונה בהיערכות מיסויית בטרם היציאה לחו"ל. כחלק מתהליך הייעוץ, נערוך עבורכם בדיקה מקיפה של כל ההקצאות שהתקבלו בישראל (מועדי הקצאה, מספר הסדרות שהתקבלו, כמויות, עלויות, תקופת חסימה, מועד הבשלה), נעיין בהסכמים ותכנית ההקצאות, נבין מהו מסלול המיסוי שבחר עבורכם המעסיק בישראל (סעיף 102 עם נאמן או ללא), נבחן אם קיים הסדר מיסוי מיוחד (רולינג), נחקור אודות החברה המקצה והאם מדובר בחברה רב לאומית, נבין מה עתיד להיות מעמד התושבות שלכם בשתי המדינות ונבנה עבורכם את תוכנית העבודה האידיאלית המפרטת את כל הפעולות המומלצות שעליכם לבצע על מנת שתוכלו למקסם את החיסכון בתשלומי המסים. לשיקולכם ניתן אף לבחור בתוכנית עבודה שתגובה בסימולצית מס וביטוח לאומי בשתי המדינות.

טיפ שביעי. הכירו את אמנת המס בין ישראל לבריטניה

בריטניה וישראל חתומות על אמנת מס המגדירה את חלוקת סמכויות המיסוי ביניהן – ראשוניות ושיוריות – ביחס לסוגי הכנסה שונים. ככלל, כאשר תושב ישראל מפיק הכנסה בתחומי בריטניה בעודו נותר תושב ישראל לצורכי מס, זכות המיסוי הראשונית נתונה לבריטניה, ואילו בישראל ייערך חיוב משלים במידת הצורך בצירוף זיכוי בעד המס ששולם בבריטניה. פרוטוקול מתקן שנכנס לתוקף בינואר 2020 שלל במפורש את תחולת הטבות האמנה על יחידים שהיגרו לבריטניה ובחרו לפעול במשטר Resident Non-Domiciled, כך שהכנסותיהם מחוץ לבריטניה, ובכללן הכנסות ממקורות בישראל, היו פטורות ממס בריטי כל עוד לא הועברו פיזית לבריטניה וחויבו בישראל במס מלא. החל מיום 6 באפריל 2025 בוטלו בבריטניה משטר ה-Non-Domicile וה-Remittance Basis, ולפיכך האפשרות לבחור במסלול זה חדלה להתקיים. במקביל, הפרוטוקול המתקן ביטל את תנאי ה"כפיפות למס" שנכלל באמנה, כך שאין עוד דרישה שהכנסה תהיה חייבת במס בפועל במדינה האחרת כתנאי להחלת ההקלות או הפטורים מכוח האמנה. שינוי זה מיטיב במיוחד עם עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל, הנהנים מפטור ממס בישראל על הכנסות פאסיביות שהופקו מחוץ לישראל, שכן בהתקיים תנאי האמנה עשויות הכנסות אלו ליהנות מפטור או משיעורי מס מופחתים גם בבריטניה.

אמנות למניעת כפל מס בין־לאומיות – יישום מעשי וחלוקת סמכויות

אמנות למניעת כפל מס נועדו להסדיר את חלוקת סמכויות המיסוי בין מדינות, למנוע כפל מס וליצור ודאות באשר לחבות המס ביחס לסוגי הכנסה שונים. האמנה בין ישראל לבריטניה, בדומה לאמנות אחרות, מגדירה את אופן המיסוי של הכנסות מעבודה, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, פנסיות ורווחי הון, וקובעת איזו מדינה מחזיקה בזכות המיסוי הראשונית ואיזו מחויבת להעניק זיכוי או פטור לשם מניעת כפל מס.

ליווי מקצועי במעבר לבריטניה

משרדנו מתייחד ביכולת לשלב התמחות מקיפה בדיני המס בישראל עם היכרות מעמיקה עם מערכת המיסוי בבריטניה. שילוב זה מאפשר להעניק ללקוח מסגרת ייעוץ כוללת, המבהירה את תחולת הדינים בכל אחת מהמדינות ואת האופן שבו הם משתלבים זה בזה. בכך מובטחת הבנה מלאה של השלכות המעבר ותכנון מדויק של חבות המס הצפויה.

במסגרת הליווי נבחנות סוגיות מרכזיות ובהן: ניתוק או שמירה על תושבות בישראל לעניין מס וביטוח לאומי, חובת הדיווח ותושבות מס בבריטניה, תכנון מס ביחס לשכר עבודה מול מעסיק ישראלי או זר, מיסוי תגמולי הון מסוג RSUs ואופציות,  נדל״ן, מלגות, קצבאות, שוק ההון, נכסים דיגיטליים ופעילות עסקית. נוסף לכך נערכות סימולציות מס וביטוח לאומי לשנת המעבר, ניתנת סקירה של עקרונות המיסוי בבריטניה, ומותווית דרך פעולה סדורה מול רשות המסים וביטוח לאומי. במידת הצורך, מספק משרדנו גם ייצוג מלא מול הרשויות בישראל לרבות הגשת דוחות.

אודות משרדנו

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס  וחוק ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. ישראלים שיוצאים לרילוקיישן לבריטניה נדרשים לבחון את שיקולי מס הכנסה וביטוח לאומי במצב של שמירה על מעמד תושבות מס ישראלית מול הכדאיות של ניתוק תושבות מישראל.

למשרדנו ידע ו- 17 שנות ניסיון בתחום בתחום מיסוי בינלאומי ובפרט בנושא מיסוי יחידים בעת רילוקיישן לאנגליה או הגירה לאנגליה. המשרד מספק כחלק מתהליך הייעוץ סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל ממועד היציאה מישראל ולאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס לעובדים שכירים ישראלים ברילוקיישן (תחת מעסיקים זרים או מעסיקים תושבי ישראל), לתושבי ישראל בעלי השקעות בחו"ל, ליווי פעילות עסקית בחו"ל (עצמאיים בחו"ל), אקדמאים בחו"ל, ישראלים בשבתון שמפיקים הכנסות בחו"ל ("שבתוניסטים"), תושבים שמנהלים פעילות באמצעות חברות אנגליות, הגשת דוחות מס, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות פרה- רולינג בסוגיות מורכבות, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס מהותיים ביותר.

משרדינו מנוסה במיסוי רילוקיישן של ישראלים למדינות וערים באירופה (אנגליה, ויילס, סקוטלנד, אירלנד, פורטוגל, שווייץ, מינכן/ברלין/פרנקפוקט, אמסטרדם/אלקמאר/אוטרכט, לרנקה/פאפוס/לימסול, רומא/מילאנו/נאפולי/טורינו/ורונה, רומניה, דנמרק, בולגריה, צרפת, ספרד, יוון, אוקראינה, צ'כיה) רילוקיישן למדינות ביבשת אמריקה (ניו יורק/ג'רזי/קליפורניה/פלורידה/טקסס/מסצ'וסטס, מקסיקו, ארגנטינה, קוויבק/אונטריו/אלברטה/קולומביה הבריטית), אוסטרליה, ניו זילנד, מדינות המזרח (תאילנד, שנג'ן, הונג קונג, סינגפור, יפן, הודו) ומדינות אפריקה. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו בין היתר, ללקוחות החזרי מס מהותיים ביותר. המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה ו/או רילוקיישן ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי. המשרד דורג בעקביות כאחד המובילים בתחום מיסוי רילוקיישן והגירה בידי חברות הדירוג Dun’s 100 ו־BDI.