תוכן עניינים:
הכנסות תושבי ישראל מחו"ל- קריטריון ה"תושבות"
הכנסות תושבי ישראל מחו"ל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן
קביעת התושבות נשענת על מבחן מרכז החיים כפי שהוא בא לידי ביטוי בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ובפסיקה הרלוונטית.
הגדרה זו כוללת כמה פרמטרים כגון מקום בית הקבע, מקום המגורים של היחיד ובני משפחתו, מקום עבודתו, מקום האינטרסים הכלכליים, כוונתו הסובייקטיבית, ועוד.
נוסף על מבחן מרכז החיים קיימות חזקות כמותיות על פי מספר ימי השהייה והן עשויות לסייע בקביעת מעמד התושבות. כך למשל, נוכחות של למעלה מ-183 ימים בישראל מהווה חזקה לתושבות ישראלית, אם כי ניתן לטעון ולהוכיח אחרת (המבחן המהותי של מרכז חיים גובר על החזקה הכמותית בעניין זה).
כמו כן, הגדרת "תושב חוץ" שונתה במסגרת תיקון 168 לפקודה ונוספה לה חלופה ולפיה שהייה ארוכת טווח מחוץ לישראל, המלווה בהעתקת מרכז החיים לחו"ל, עשויה לקבוע ניתוק תושבות כבר מיום היציאה מישראל, בהתקיימם של התנאים המתאימים (ככלל, שתי שנות מס ראשונות שבהן שהה היחיד פחות מ-183 ימים בכל שנה ושתי שנות מס נוספות שבהן מרכז חייו כבר אינו בישראל). ככל שהמעבר הוא למדינה עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, עשוי ניתוק התושבות הישראלית להיות מוכרע באופן מהיר יותר. עם זאת, קביעה חוקית זו עשויה להתברר רק בחלוף שנים מספר ובדיעבד, ויש להתייחס לחובות המס ולדיווח בתקופת הביניים.
הכנסות תושבי ישראל מחו"ל- חבות מס בישראל
אם יתברר כי הנישום הוא תושב חוץ, הרי לא יהיה חייב במס על הכנסותיו המופקות מחוץ לישראל, אך אם מדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד. בחישוב ההכנסה החייבת מאותן פעילויות בחו"ל זכאי הנישום לניכוי הוצאות שהייה בחו"ל.
בבחינת התרת ההוצאות שהוציא נישום תושב ישראל יכולות לחול שתי הוראות כדלהלן: כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"), או לחלופין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות").
ככלל, הכללים חלים על עובד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה אצל מעביד ישראלי, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, או על עובד תושב ישראל שמבצע עבודה בעבור מעביד ישראלי במדינת חוץ במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים.
לעומת זאת, התקנות חלות על הכנסתו של תושב ישראל בין שהוא שכיר המועסק על ידי תושב ישראל בחו"ל, אבל אינו עונה על ההגדרות בכללים, בין שהוא מועסק על ידי מעסיק תושב חוץ ובין שהוא עצמאי שמפיק הכנסות מפעילות עסקית בחו"ל.
בחישוב המס הישראלי החל על אותן הכנסות זרות, יש להביא בחשבון את הזיכוי המותר, במקרים המתאימים, של מסים זרים ששולמו במדינה שבה הופקה ההנסה, אם שולמו.
חובת דיווח – תיקון 223
בהקשר לחבויות הדיווח, יצוין אם וככל שהנישום טוען כי אינו תושב ישראל בשנת המס 2016, עליו לציין זאת באופן מפורש בדוח המוגש על ידה לשנת 2016 ואף לצרף תיעוד מסוים התומך בעמדתו. הדרישה להגשת דוח ולתיעוד תומך נוספה לפקודת מס הכנסה במסגרת תיקון 223 לפקודה והיא בתוקף לגבי דוחות שיש להגישם לשנת המס 2016 ואילך.
אודות משרדינו
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל.
שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי עובדים שכירים ברילוקיישן, ייעוץ בדבר מיסוי הכנסות עבודה ומעסק מחו"ל, ליווי ישראלים בעלי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו”חות מס, בקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, ייעוץ לתושבים חוזרים ותושבים חוזרים ותיקים, סיוע לעולים חדשים, גילוי מרצון והסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים.
למשרדינו שורה ארוכה של הצלחות בתחום, שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס בסכומים מהותיים ביותר.
