מיסוי רילוקיישן – כללים, טיפים והיבטי מיסוי ברילוקיישן

מיסוי רילוקיישן – כללים, טיפים והיבטי מיסוי ברילוקיישן

מיסוי רילוקיישן – פתח דבר

מיסוי רילוקיישן – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. 
רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת.
רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות וכן העברת עובדים בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני.
תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב "תושב ישראל לצורכי מס", כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל ומנגד, במעמד תושב חוץ, ייתכן ויהיה פטור מדיווח. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל.

שיטת המיסוי בישראל

עד שנת 2003 הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית. ע"פ שיטה זו מוסו כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל בין אם על ידי תושבי ישראל ובין אם על ידי תושבי חוץ. בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי והחלה למסות לפי השיטה המעורבת. המשמעות- הפעלת שיטת חיוב במיסוי פרסונלי על תושב ישראל ומיסוי טריטוריאלי על תושב חוץ. על פי שיטה זו, תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. ותושבי חוץ ממוסים על הכנסותיהם שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל (השיטה הטריטוריאלית).  כחלק מן המעבר לשיטת המעורבת, אימצה ישראל מנגנון זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר. משכך כל ישראלי ששהה בחו"ל והפיק הכנסות בעודו תושב ישראל, חייב בדיווח ותשלום מס בישראל

מיסוי רילוקיישן (חלקי או מלא)

מיסוי רילוקיישן שכירים שלא ניתקו תושבות

כאמור לעיל, שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. אי דיווח על הכנסות מחו"ל לרשות המסים עלול להוביל לנקיטת הליכים פליליים. מאחר ומדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל.
בחישוב ההכנסה החייבת מאותן הכנסות בחו"ל זכאי הנישום לנקודות זיכוי ממס וניכוי הוצאות שהייה בחו"ל.
בבחינת התרת ההוצאות שהוציא נישום תושב ישראל יכולות לחול שתי הוראות כדלהלן: כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב -1982 (להלן: "הכללים"),
או לחלופין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות").

כללים או תקנות

הכללים חלים על עובד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה אצל מעביד ישראלי, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, או על עובד תושב ישראל שמבצע עבודה בעבור מעביד ישראלי במדינת חוץ (עמ"י) במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים.
לעומת זאת, התקנות חלות על עובד תושב ישראל בין שהוא שכיר המועסק על ידי מעסיק תושב ישראל ואינו עונה על ההגדרות בכללים ובין שהוא מועסק על ידי מעסיק תושב חוץ.
בחישוב המס הישראלי החל על אותן הכנסות זרות, יש להביא בחשבון את הזיכוי המותר, במקרים המתאימים, של מסים זרים ששולמו במדינה שבה הופקה ההנסה, אם שולמו.
כמו כן זכאי הנישום לנכות מהכנסתו החייבת הוצאות שונות על פי האמור בתקנות או בכללים. 

הכללים מתירים הוצאות מסוימות כגון דיור, חינוך ילדים וטיפול רפואי (בהנחה שהעובד אינו נחשב עמ"י), ובלבד שיוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה. התקנות מתירות גם הן הוצאות מסוימות שהוציא העובד לצורך מחייתו בחו"ל, ובמדינות מסוימות תותרנה הוצאות בניכוי 125% מסכומי ההוצאות המצוינות בתקנות.
גם במקרה זה, סעיף 6 לתקנות קובע כי כדי שההוצאות יותרו יש צורך בהגשת מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה, וכן הוכחות אחרות כפי שיקבע הנציב.

מיסוי רילוקיישן  שכירים שניתקו תושבות

שכירים שביצעו תהליך  עיתוק (רילוקשיין) מלא מישראל לחו"ל, הכולל ניתוק תושבות מישראל, לכאורה פטורים ממס הכנסה על הכנסותיהם מחו"ל ממועד העזיבה.
רשות המסים אינה מכירה בקלות ברילוקשיין מלא, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על היוצאים לרילוקשיין לחו"ל.
מדובר בקביעה שאין להקל בה ראש ורצוי שתיבחן באמצעות רואה חשבון תוך ביסוס העובדות לצורך קביעת מעמד התושבות.

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונותיכם הסובייקטיביות. במידה והתגבשה אצלכם החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים או להגר לחו"ל, נדרש להתחיל בהכנות לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי. אחרת קיימת חשיפת מס הכנסה וכפל תשלום של דמי ביטוח לאומי.

תיקון 223 לפקודה

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה גם על נישום גם במקרה שבו החזקה הכמותית בפקודת מס ההכנסה (להגדרת "תושב ישראל") מתקיימת לגביו. 
כלומר, בפועל, נטל ההוכחה מתהפך, שכן בהתאם לתיקון, נישום יחיד שמתקיימת לגביו החזקה הכמותית, והחזקה נסתרת לטענתו בשנת המס,
חייב להגיש דוח מס ולדווח למס הכנסה מדוע לטענתו אינו תושב ישראל באמצעות ביסוס עובדות ו
מסמכים התומכים בטענתו.

סעיף 131(א) (5ה) החדש לפקודת מס הכנסה, מטיל חובת דיווח על כל יחיד שיוצא לחו"ל ולטענתו אינו עוד תושב ישראל.  זאת, כל עוד מתקיימות לגביו של אותו יחיד אחת משתי "חזקות הימים" האמורות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה. שהייה בישראל מעל 30 ימים בשנה אחת מתוך שלוש השנים האחרונות עלולה להיות מספיקה כדי לחייב בחובת הדיווח.
יחיד כזה חייב בהגשת דיווח מפורט, בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. דהיינו,
כבר בעת הגשת דוח המס על הנישום להגיש את דיווח מפורט עם כל הטיעונים והמסמכים התומכים בטענתו כי אינו "תושב ישראל". תחולת הסעיף בפקודה הנה מיום 1.1.2016.

חשוב מאוד לציין, כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה,
זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, בהתאם  לסעיף 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.

השלכות ניתוק תושבות מישראל ומעבר למעמד "תושב לצורכי מס" במדינת היעד

טיפ ראשון – צמצמו את נטל המס ההגירה 

כאשר עושים רילוקיישן ויש כוונה לניתוק תושבות ממדינת ישראל, יש להביא במכלול השיקולים גם את מס היציאה ע"פ פקודת מס הכנסה. מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לגבולות ישראל, מהגר למדינה זרה ומשנה מעמדו ל"תושב חוץ". כאשר  ימכור את הנכס לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר והוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל.

מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח מן הנכס עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. ניתן לשלם את המס במועד ניתוק התושבות כאילו נמכר הנכס בהתאם לשווי השוק שלו, או לחלופין לא לשלם את המס במועד שינוי התושבות אלא במועד המימוש בפועל ואז ישולם המס על חלק רווח ההון הראלי בהתאם לתקופת ההחזקה בנכס כתושב ישראל- כאשר רווח ההון יחושב לגבי כל תקופת ההחזקה בנכס (לרבות כתושב חוץ). קיימות אלטרנטיבות רבות לצמצום המס. אם בעת ניתוק התושבות שווי הנכס אפסי, או שישנה התכנות לעלייה בשוויו ומעוניינים להסיט הרווח למדינת התושבות החדשה, יש כדאיות לדווח על "המכירה הרעיונית" ולשלם את מס היציאה במועד ניתוק התושבות, במקרים מסוימים אף יתכן הפסד הון הניתן לקיזוז.

טיפ שני – הבנת שיטת המיסוי במדינת היעד

יש לבחון באמצעות רו"ח מקומי "תושבות לצורכי מס" במדינה הזרה כפוף למבחן "מרכז החיים" וזאת ע"פ הדין הפנימי באותה מדינה. כשם שתושבות ישראלית משיתה חבות במס על תושבי ישראל בגין כלל ההכנסות מכל המקורות הן בגבולות ישראל והן מחוצה לה, יתכן מאוד שזו גם שיטת המיסוי הנהוגה במדינה אליה יש כוונה להגר ועל פי דיניה ממוסים התושבים לפי שיטת מיסוי פרסונלית. לדוגמה- כתושבים לצורכי מס בארה"ב, קיימת חובת דיווח (גם אם אינו אזרח ארה"ב או אינו מחזיק בגרין קארד) ותשלום מס לרשויות המס (IRS) על כל
ההכנסות מכל המקורות שהופקו הן בגבולות המדינה והן מחוצה לה. הדיווח יכלול בין היתר גם רווח ממכירת נדל"ן בישראל והכנסות משכ"ד מנדל"ן בישראל. לקבלת מידע מקיף בנושא השלכות מס על תהליך עיתוק או הגירה לארצות הברית לחץ על הקישור

טיפ שלישי – תבחנו את היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות בתהליך ההגירה

דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל, גם אם הופקו מחוץ לישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל בביטוח לאומי, עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת. כל עוד לא תסדירו את מעמדכם בביטוח לאומי, תידרשו בתשלום ביטוח לאומי בישראל. יתכן מצב לכפל תשלום לביטוח לאומי בשתי המדינות במצב בו אותה מדינה אליה אתם מהגרים אינה חתומה עם ישראל על אמנת מס בינלאומית בתחום הביטוח הסוציאלי. כדי להימנע מתשלום כפל מס יש לפעול מבעוד מועד מול ביטוח לאומי ולהצהיר את הכוונה להגר לחו"ל. אבל יש לזכור שביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי גם טומנת בחובה חסרונות רבים. גם בנושא ביטוח לאומי, משרדינו נותן מענה מקצועי ומקיף. 

טיפ רביעי – בדקו זכאות להחזר מס בשנה שבה ניתקתם תושבות 

ב- 75% מהמקרים שנבדקו על ידינו, ישנה זכאות להחזר מס בשנה שבה נותקה התושבות. על קצה המזלג- שיטת חישוב המס בישראל היא בראייה שנתית ובהנחה שתעבדו לאורך כל שנת המס באופן מלא בלי "הפתעות", כך שאם עבדתם חלק מהשנה, כנראה שאתם זכאים להחזר מס. זכרו- קיימת זכות לכל אדם ששילם מס ביתר להגיש דוח תוך 6 שנים ולבקש את החזר של המס ששולם ביתר.  

טיפ חמישי – תיעוד מסמכים מבססי ניתוק

השירותים שתקבלו במסגרת תהליך הייעוץ

  1. רואה חשבון יבחן את המידע שתמסרו ותיבנה תכנית עבודה מותאמת עבורכם לתהליך רילוקיישן או ההגירה תוך בדיקת כל השלכות המיסוי על התהליך. 
  2. במסגרת תכנית העבודה, תיבחן כדאיות הגשת בקשה לניתוק תושבות מישראל לצורכי מס מול כדאיות שמירה על מעמד תושבות ישראלית והתרת הוצאות מחייה בחו"ל.
  3. תתקיים שיחת ייעוץ מקיפה לגבי היבטי המיסוי החלים בישראל על תהליך רילוקיישן לרבות מיסוי הכנסות מעבודה (לרבות מניות ואופציות RSU's), מס יציאה, מיסוי מקרקעין, מיסוי פעילות של עסק עצמאי או פעילות עסקית באמצעות חברה, יישום אמנה למניעת כפל מס וחובת הגשת דוחות ודיווחים על הכנסות לשלטונות המס בישראל.
  4. ננחה אתכם לגבי הפעולות שתידרשו לנקוט בישראל לפני תהליך הרילוקיישן ובמהלך השהות בחו"ל. 
  5. תינתן סקירה של המסים החלים במדינת היעד. 
  6. לא פחות חשוב- תקבלו את כל המידע והשלכות ההגירה על ביטוח לאומי. אי הסדרת התושבות בביטוח לאומי עלול לפגוע בזכויות הרפואיות. 
  7. עריכת חישובי מס משוערים חודשיים/שנתיים עד מועד הניתוק לצורך הערכת מס צפויה. ייתכן שאתם זכאים להחזר מס בגין שנת המס שבו יצאתם מישראל. 
  8. תותווה בפניכם הדרך המושכלת להתנהלות נכונה מול הרשויות.
  9. במידת הצורך, נספק ייצוג מול רשויות המס בישראל ונגיש דיווחים לרשויות המס. 

אודות משרדינו

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס  וביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך.
ישראלים שיוצאים לרילוקיישן נדרשים לבחון את שיקולי מס בניתוק תושבות מישראל מול כדאיות שמירה על מעמד תושב ישראלי.
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי עובדים ברילוקיישן, ליווי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו"חות מס, בקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס מהותיים ביותר.
המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה, רילוקיישן ומתן פתרונות מיטיבים בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי.

 

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.
המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים,

ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רילוקיישן לאירופה

רילוקיישן לאירופה – היבטי מיסוי

רילוקיישן לאירופה – פתח דברים רילוקיישן לאירופה מאת אמנון בן שושן רואה חשבון. רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!