מיסוי רילוקיישן

שיתוף ב email
שיתוף ב print
מיסוי רילוקיישן

מיסוי רילוקיישן – פתח דבר

מיסוי רילוקיישן – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. 
רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת.
רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות וכן העברת עובדים בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני.
תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל ומנגד, במעמד תושב חוץ, ייתכן ויהיה פטור מדיווח. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל.

שיטת המיסוי בישראל

עד שנת 2003 הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית.
ע"פ שיטה זו מוסו כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל בין אם על ידי תושבי ישראל ובין אם על ידי תושבי חוץ.
בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי והחלה למסות לפי השיטה המעורבת. המשמעות- הפעלת שיטת חיוב במיסוי פרסונלי על תושב ישראל ומיסוי טריטוריאלי על תושב חוץ. על פי שיטה זו, תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. ותושבי חוץ ממוסים על הכנסותיהם שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל (השיטה הטריטוריאלית).  כחלק מן המעבר לשיטת המעורבת, אימצה ישראל מנגנון זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר.
משכך כל ישראלי ששהה בחו"ל והפיק הכנסות בעודו תושב ישראל, חייב בדיווח ותשלום מס בישראל

מיסוי רילוקיישן

מיסוי רילוקיישן שכירים שלא ניתקו תושבות

כאמור לעיל, שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה.
אי דיווח על ההכנסות הנה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.
מאחר ומדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל.
בחישוב ההכנסה החייבת מאותן הכנסות בחו"ל זכאי הנישום לנקודות זיכוי וניכוי הוצאות שהייה בחו"ל.
בבחינת התרת ההוצאות שהוציא נישום תושב ישראל יכולות לחול שתי הוראות כדלהלן: כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב -1982 (להלן: "הכללים"),
או לחלופין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות").

כללים או תקנות

הכללים חלים על עובד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה אצל מעביד ישראלי, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, או על עובד תושב ישראל שמבצע עבודה בעבור מעביד ישראלי במדינת חוץ (עמ"י) במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים.
לעומת זאת, התקנות חלות על עובד תושב ישראל בין שהוא שכיר המועסק על ידי מעסיק תושב ישראל ואינו עונה על ההגדרות בכללים ובין שהוא מועסק על ידי מעסיק תושב חוץ.
בחישוב המס הישראלי החל על אותן הכנסות זרות, יש להביא בחשבון את הזיכוי המותר, במקרים המתאימים, של מסים זרים ששולמו במדינה שבה הופקה ההנסה, אם שולמו.
כמו כן זכאי הנישום לנכות מהכנסתו החייבת הוצאות שונות על פי האמור בתקנות או בכללים. 

הכללים מתירים הוצאות מסוימות כגון דיור, חינוך ילדים וטיפול רפואי (בהנחה שהעובד אינו נחשב עמ"י), ובלבד שיוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה. התקנות מתירות גם הן הוצאות מסוימות שהוציא העובד לצורך מחייתו בחו"ל, ובמדינות מסוימות תותרנה הוצאות בניכוי 125% מסכומי ההוצאות המצוינות בתקנות.
גם במקרה זה, סעיף 6 לתקנות קובע כי כדי שההוצאות יותרו יש צורך בהגשת מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה, וכן הוכחות אחרות כפי שיקבע הנציב.

מיסוי רילוקיישן  שכירים שניתקו תושבות

לעומת זאת, שכירים שביצעו עיתוק (רילוקשיין) מלא מישראל לחו"ל, הכולל ניתוק תושבות מישראל, לכאורה פטורים ממס הכנסה על הכנסותיהם מחו"ל ממועד העזיבה.
רשות המסים אינה מכירה בקלות ברילוקשיין מלא, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על היוצאים לרילוקשיין לחו"ל.
מדובר בקביעה שאין להקל בה ראש ורצוי שתיבחן באמצעות רואה חשבון תוך ביסוס העובדות לצורך קביעת מעמד התושבות.
הפרת חובת הדיווח תהווה עברה פלילית בישראל על כל המשתמע מכך, בשים לב להוראות הפקודה בנושא מס יציאה כמפורט לעיל. 

תיקון 223 לפקודה

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה גם על נישום גם במקרה שבו החזקה הכמותית בפקודת מס ההכנסה (להגדרת "תושב ישראל") מתקיימת לגביו. 
כלומר, בפועל, נטל ההוכחה מתהפך, שכן בהתאם לתיקון, נישום יחיד שמתקיימת לגביו החזקה הכמותית, והחזקה נסתרת לטענתו בשנת המס,
חייב להגיש דוח מס ולדווח למס הכנסה מדוע לטענתו אינו תושב ישראל באמצעות ביסוס עובדות ו
מסמכים התומכים בטענתו.

סעיף 131(א) (5ה) החדש לפקודת מס הכנסה, מטיל חובת דיווח על כל יחיד שיוצא לחו"ל ולטענתו אינו עוד תושב ישראל.  זאת, כל עוד מתקיימות לגביו של אותו יחיד אחת משתי "חזקות הימים" האמורות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה. שהייה בישראל מעל 30 ימים בשנה אחת מתוך שלוש השנים האחרונות עלולה להיות מספיקה כדי לחייב בחובת הדיווח.
יחיד כזה חייב בהגשת דיווח מפורט, בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. דהיינו,
כבר בעת הגשת דוח המס על הנישום להגיש את דיווח מפורט עם כל הטיעונים והמסמכים התומכים בטענתו כי אינו "תושב ישראל". תחולת הסעיף בפקודה הנה מיום 1.1.2016.

חשוב מאוד לציין, כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה,
זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, בהתאם  לסעיף 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.

מס יציאה

גם בהיבט מס יציאה ישנן השלכות למי שמבקש לנתק תושבות מישראל. "מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה. לפיו, נכס של אדם, שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. הנישום יכול לבחור בין תשלום המס במועד בו חדל להיות תושב ישראל, או תשלום ביום מכירת הנכס בפועל.

השלכות ניתוק תושבות מישראל ותושבות זרה לצורכי מס 

יש לבחון באמצעות רו"ח מקומי "תושבות לצורכי מס" במדינה הזרה כפוף למבחן "מרכז החיים" וזאת ע"פ הדין הפנימי באותה מדינה. 
כשם שתושבות ישראלית משיתה חבות במס על תושבי ישראל בגין כלל ההכנסות מכל המקורות הן בגבולות ישראל והן מחוצה לה, יתכן מאוד שזו גם שיטת המיסוי
הנהוגה במדינה אליה יש כוונה להגר ועל פי דיניה ממוסים התושבים לפי שיטת מיסוי פרסונלית.
לדוגמה- כתושבים לצורכי מס בארה"ב, קיימת חובת דיווח (גם על מי שאינו אזרח ארה"ב או אינו מחזיק בגרין קארד) ותשלום מס לרשויות המס (IRS) על כל
ההכנסות מכל המקורות שהופקו הן בגבולות המדינה והן מחוצה לה. הדיווח יכלול בין היתר גם רווח ממכירת נדל"ן בישראל והכנסות משכ"ד מנדל"ן בישראל.

אודות משרדינו

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס  וביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך.
ישראלים שיוצאים לרילוקיישן נדרשים לבחון את שיקולי מס בניתוק תושבות מישראל מול כדאיות שמירה על מעמד תושב ישראלי.
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי עובדים ברילוקיישן, תושבים בעלי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו”חות מס, בקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס מהותיים ביותר.
המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה, רילוקיישן ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי.

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.
המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים,

ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
חובת דיווח תושב ישראל השוהה בחו"ל

תושב ישראל השוהה בחו"ל

חובת דיווח ותשלום מס לתושב ישראל תושב ישראל השוהה בחו"ל – חובת דיווח מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. בינואר 2003, מדינת ישראל  "יישרה קו"

עובדים שכירים בחו"ל

עובדים שכירים בחו"ל

פתח דבר הכנסות עובדים שכירים בחו"ל הכנסות עובדים שכירים בחו"ל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן התופעה של תושבי ישראל העוזבים את הארץ לתקופות שונות

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!