תושב חוזר ותיק – הגדרות, היבטי מיסוי וטיפים שחייבים להכיר

תושב חוזר ותיק – הגדרות, היבטי מיסוי וטיפים שחייבים להכיר

תוכן עניינים:

תושב חוזר ותיק – הגדרות והיבטי מיסוי – פתח דבר

תושב חוזר ותיק – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

מדינת ישראל מעוניינת לעודד עלייה וחזרה לישראל על ידי הרחבת הפטורים בהסדרים המכונים "סעיפי הציונות" בפקודת מס הכנסה. בכך, יוצרת תמריץ חיובי לעלות לישראל הכולל מניפה רחבה של זכויות והטבות מס לעולים ותושבים חוזרים עם הגעתם לישראל וזאת בתנאי שהעתיקו את מרכז החיים לישראל. הפטורים האמורים חלים על יחידים בלבד. ההטבות והזכויות במס הכנסה מבחינות בין שני סוגים של תושבים חוזרים: תושב חוזר רגיל ותושב חוזר ותיק (להלן גם "יחיד מוטב") כפי שיפורטו בהמשך. במאמר זה נחדד את ההבחנה בין מעמד תושב חוזר ותיק ותושב חוזר רגיל כפי שנקבעה בפקודת מס הכנסה. באתר משרדינו אף ניתן לקבל מידע בנוגע  לזכויות והטבות המס המוקנות לתושבים חוזרים ותושבים חוזרים ותיקים (בקישור). 

תיקון סברה מוטעית בקרב החוזרים

קיימת סברה מוטעית בקרב ציבור החוזרים לישראל בעניין התעודה שהונפקה להם במשרד הקליטה ולכן חשוב לחדד נקודה זו ולהבהירה. הגדרת מעמד "תושב חוזר" לעניין פקודת מס הכנסה שונה מהותית מהגדרת "תושב חוזר" כפי שהוגדרה ע"י משרד הקליטה. כל רשות מגדירה באופן שונה מי ייחשב "תושב חוזר" וקובעת את התנאים הספציפיים לפיהם יזכו את היחיד להטבות שתינתנה מטעמה של אותה רשות ספציפית ועל כן מכורח הנסיבות כל רשות גם מזכה בהטבות וזכויות שונות. יודגש, כי תעודת "תושב חוזר" המוענקת ע"י משרד הקליטה, אינה מקנה הטבות מס מכוח מעמד תושב חוזר כהגדרתו בפקודת מס הכנסה ואינה מחייבת את רשות המסים בעניין תושבות לצורכי מס. הטבות המס מכוח פקודת מס הכנסה תוענקנה רק למי שיסדיר את מעמדו מול רשות המסים בלבד ויקבל לכך אישור כמי שעונה להגדרת "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" מכוח סעיף 14 לפקודת מס הכנסה. יתרה מזו, במשרד הקליטה אין כלל הבחנה בין הגדרת תושב חוזר ותושב חוזר ותיק כפי שקיימת בפקודה מאחר והמונח "תושב חוזר ותיק" שמור רק לעולם הדין הפנימי בישראל. משרד הקליטה מגדיר מיהו  "תושב חוזר" בלבד ועושה הבחנה בין היחידים, לצורך זכאות להטבות שונות מטעם משרד הקליטה בלבד, לפי משך תקופת השהות בחו"ל (למי ששהה עד שנתיים בחו"ל ולמי ששהה מעל 5 שנים בחו"ל). כך לדוגמה, הכשרה מקצועית, קורסים והשתלמויות, הכוון תעסוקתי, ייעוץ עסקי, הלוואות ליזמים וכדומה תינתן רק למי ששהה מעל 5 שנים בחו"ל בטרם חזרתו לישראל. כמו כן, לתעודה המונפקת על ידי משרד הקליטה יש נפקות לעניין רישום בביטוח לאומי וזכאות לזכויות רפואיות מכוח קופת החולים ובמקרים מסוימים להקלות במכס על הבאת מכולה לישראל. קבלת תעודה ממשרד הקליטה מהווה את אחת החזקות לשינוי תושבות ביחס למועד בו נדרש היחיד לבקש את שנת ההסתגלות, יחד עם זאת, לתעודה המונפקת על ידי משרד הקליטה יש נפקות לעניין זכאותו של היחיד לנקודות זיכוי לעולה חדש, בהתאם להוראת השעה שנקבעה בשעתו. 

מיהו "תושב חוזר ותיק" לעניין פקודת מס הכנסה?

תושב חוזר ותיק הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז חייו בישראל לטובת מגורי קבע בחו"ל לפחות 10 שנים ברציפות. ניתן לקבל הכרה של המעמד מרשות המסים וליהנות מהטבות מס לאחר שהות בחו"ל של לפחות 10 שנים. הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר ותיק". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה ולא מיום העזיבה ("עלייה למטוס"). היינו אדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את תושבות המס סמוך למועד היציאה מישראל. אין די בהוכחת מקום מגורים של אדם בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך עשר שנים לפחות בכדי לקבל את הזכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר ותיק". תושבות במס הכנסה נגזרת לא רק ממניין ימי השהייה בישראל בכל התקופה הנדונה, אלא גם ממבחן מרכז החיים שבודק באיזו מדינה מתקיימים מרבית זיקותיו המשפחתיות והכלכליות של היחיד ומהן נסיבות שהייתו מחוץ לישראל. קיימות נסיבות שבעטיין אדם שהתגורר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה, דבר שעלול להטיל מס על הכנסותיו באותה שנה ולשלול את רצף שנות השהייה בחו"ל. 

מיהו "תושב חוזר" רגיל לעניין פקודת מס הכנסה? 

בניגוד להגדרת תושב חוזר ותיק, תושב חוזר רגיל הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז החיים בישראל לטובת מגורי קבע בחו”ל (בעקבות רילוקיישן, הקמת עסק בחו"ל וכדומה) לפחות 6 שנים רצופות. מניין זה רלוונטי רק לגבי תושבים ישראלים אשר עזבו את הארץ החל משנת 2009. תושבים ישראלים שעזבו את ישראל טרם ה-1 לינואר 2009 יכולים לקבל מעמד תושב חוזר רגיל לאחר שלוש שנות שהות בחו"ל. כאמור לעיל, הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה וצריך להוכיח כי המבקש מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה במשך כל התקופה. אין די בהוכחת מקום מגורים בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות בכדי לקבל את זכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר". 

מהי תושבות לצורכי מס הכנסה ומהם המבחנים הקובעים לתושבות מס? 

תושבות לצורכי מס הכנסה נגזרת של מניין ימי השהייה של היחיד מחוץ לישראל והן של מבחן מרכז החיים שבוחן את העובדות של היחיד לאחר היציאה מישראל. בין היתר: דירת המגורים בחו"ל, בית הקבע של משפחתו, קשרים משפחתיים וחברתיים, מקום הפקת ההכנסות, שימוש בחשבונות בנק וכרטיסי אשראי וכדומה. זאת אומרת נבחנות עובדות ונסיבות שתקבענה האם יחיד שהיגר לחו"ל יחשב תושב חוץ או תושב ישראל באותה שנה ואם כן, החל ממתי. רשות המס מאפשרת לפנות אליה באמצעות רואה חשבון בבקשה מקדימה בכתב (רולינג) לקבל החלטת מיסוי והכרה במעמד "תושב חוזר" וקבלת זכאות להטבות מס, שבה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים על בסיסן תתקבל החלטה האם לסווג את הנישום "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" או לשלול את בקשתו. לקבלת מידע בנושא תושבות מס, לחצו על הקישור.

כיצד מגישים בקשה להחלטת מיסוי ומקבלים אישור רשמי על זכאות למעמד "תושב חוזר ותיק"? 

כאמור, יחיד אינו זכאי לקבל מעמד תושבות באופן אוטומטי על בסיס ימי השהייה (מבחן כמותי) מחוץ לישראל. ההנחה היא שקריטריון ימי השהייה בחו"ל הוא קריטריון יחיד המבטיח את קבלת הטבות המס, הנה שגויה מיסודה. רשות המסים בבואה לקבל החלטה בעניין הבקשה בוחנת משתנים איכותיים נוספים (כמו מרכז חיים, אינטרסים כלכליים, קיום קשרים חברתיים, תא משפחתי וכדומה) באמצעות מסמכים מבססים ומידע שהיחיד מצרף לבקשה. כדי לקבל וודאות בנושא הזכאות, נקבע כי כל תושב המעוניין לקבל הכרה "תושב חוזר" חייב להגיש בקשה להחלטת מיסוי באמצעות מייצג. תשובה בנוגע להחלטה תתקבל רק לאחר הגשת הבקשה למחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים בצרוף מסמכים המאששים את העובדות המצוינות בבקשה. ניתן להגיש גם בקשה במסלול אנונימי, שמאפשר פנייה בכתב ללא חשיפת שמו ופרטיו של הפונה. מסלול זה מתאים לכל מי ששהה בחו"ל, אך קיים ספק לגבי מעמדו של הפונה ואף במקרים בהם הפנייה מתבצעת לאחר החזרה לישראל. 

תושבים חוזרים במישור ביטוח לאומי

סטטוס ה"תושבות" בביטוח הלאומי וזכאות לשירותים רפואיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אינם נעשים באופן אוטומטי. במקרים רבים תצטרכו להוכיח לביטוח הלאומי שמרכז החיים שלכם חזר להיות בישראל, ולא מדובר בחזרה ארעית. על מנת להסדיר את מעמד התושבות בביטוח הלאומי יש למלא באופן מקוון טופס הצהרה  628 (שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל) 30 ימים לפני ההגעה לישראל באתר ביטוח לאומי. אם חזרתם לישראל וטרם עדכנתם את ביטוח לאומי בדבר חזרתכם, ניתן להסדיר את מעמד התושבות בביטוח לאומי באמצעות משרד הקליטה או למלא את הטופס באופן ידני ולהעביר לסניף המטפל בצרוף מסמכים שיבססו כי העברתם את מרכז החיים לישראל (חוזה שכירות, רישום ילדים למוסדות חינוך, חוזה העסקה וכדומה). תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל, יהיה זכאי לקבלת שירותים רפואיים לאחר תקופת המתנה של 6 חודשים. ניתן לפדות את תקופת ההמתנה על-ידי תשלום מיוחד בסך 13,740 ש"ח (החל ב- 01.01.2023). את השירותים הרפואיים ניתן לקבל רק עם סיום התשלום או התשלומים ובתנאי שביטוח הלאומי קבע את מעמדו של הפונה כתושב ישראל לאחר שבדק שמרכז חייו חזר לישראל. 

טיפ ראשון. וודאו זכאות למעמד "תושב חוזר ותיק" בטרם החזרה לישראל

ככל שהבדיקה עבורכם נעשית מוקדם יותר, כך קיים מקום וגמישות לשינויים. בדיקה המעמד לאחר החזרה לישראל יכולה להיות "מאוחרת מידי" וקריטית לצורך השגת האישור והזכאות לפטורים מכוח פקודת מס הכנסה ולכן המלצתנו היא לבחון מבעוד מועד האם אתם עונים על הגדרת "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" עוד בהיותכם בחו"ל כבר כאשר גיבשתם את ההחלטה על החזרה לישראל.

במקרה שטיפלנו לאחרונה, התקבלה פנייה לקבלת ייעוץ מס מיחיד שחזר לישראל לאחר שהייה לתקופה בת 15 שנים בגרמניה. אותו יחיד ביקש לבחון את זכאותו למעמד תושב חוזר ותיק וזאת לאחר שרשות המסים פנתה אליו, לאחר חזרתו לישראל, מיוזמתה בזמן חקירה וברור הכנסותיו "בתקופת ההטבות". רשות המסים דרשה תשלום מס על כל הכנסותיו שהפיק בחו"ל החל מהמועד שבו העתיק את מרכז חייו חזרה לישראל (מעמד "תושב ישראל"). מבחינת היחיד- לתומו, חשב כי זכאי להטבות מס מכוח מעמד "תושב חוזר ותיק"  ולכן אינו נדרש לדווח לרשויות המס בין היתר מהסיבה שקיבל לידיו תעודת "תושב חוזר ותיק" ממשרד הקליטה. הוא לא ידע שהתעודה אינה מקנה הטבות מס, אשר מוענקות רק למי שעונה על הגדרת תושב חוזר ו-תושב חוזר ותיק מכוח פקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה). רשות המסים ביקשה לקבל מהיחיד מידע ועובדות שיבססו את טענותיו. בבדיקה שערכנו עבורו נמצא כי אמנם שהה בחו"ל במצטבר כ- 15 שנים אך בחינת העובדות במקרה האישי שלו ע"פ מבחן הימים ומבחן מרכז החיים (זיקות) העלו כי בפועל שהה בחו"ל "כתושב חוץ" (ע"פ המבחנים דלעיל) "רק" 9 שנים ו-8 חודשים! נדרשו עוד 4 חודשיים כדי לקיים את התנאים לקבלת הכרה במעמד תושב חוזר ותיק. לו אותו יחיד היה מבצע את הבדיקה בטרם חזרתו לישראל, היה ניתן להימנע מטעות קריטית זו ולהיערך מבעוד מועד.

יצוין, שגם כאשר יחיד טוען (ואף בטוח ב- 100%…) שהוא מקיים את התנאים ועמד בכללי המבחנים לאורך כל שהותו בחו"ל ולכאורה זכאי למעמד הנכסף, הוא נדרש לפנות באופן יזום באמצעות בקשה לרשות המסים שתכיר בו כמי שעונה להגדרת "תושב חוזר". רק אישור רשמי מרשות המסים, יקנה וודאות וזכאות להטבות מכוח המעמד. מי שלא הוכר במעמד "תושב חוזר ותיק" ע"י רשות המסים, לא יוכל ליהנות מהטבות המס. 

טיפ שני. זהירות מפני מימוש הטבות ללא אישור רשמי מרשות המסים

בציבור רווחת סברה שגויה לגבי אופן ניתוח מעמד התושבות של היחיד לצורכי מס ולכן קיים פער עצום בין ההנחה הסובייקטיבית של אותו יחיד לגבי זכאותו למעמד "תושב חוזר ותיק" לבין אופן הקביעה דה פקטו של רשות המסים בישראל. נוצר מצב שבו יחיד משוכנע שהוא זכאי למעמד "תושב חוזר ותיק" ועל כן הוא אינו מדווח ע"פ חוק על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו כמי שחזר לישראל, אך ללא כל זכויות. נדגיש כי כאשר אין בקשה/פנייה יזומה לאחר החזרה לישראל של היחיד לרשות המסים להכיר בו כתושב חוזר ותיק, מבחינת רשויות המס מדובר בתושב ישראל "רגיל" לכל דבר ועניין ללא מעמד מיוחד, שחלה עליו בין היתר גם חובת הדיווח על ההכנסות והנכסים בחו"ל. 

בהקשר זה חשובה קביעת בית המשפט העליון בפס"ד האחים דויטש ובעניין פלוני, כי קביעת התושבות אינה מתיישנת. בעניין זה קיים סיכון ביחס ליחידים מוטבים. אם תבחן רשות המסים את עמידתם בתנאים אף בחלוף עשר השנים, תוכל הרשות לשלול את ההטבות שנוצלו על ידם באופן רטרואקטיבי ולחייב אותם בהגשת דוחות כתושבי ישראל, אף ביחס לתקופת ההטבות, ובתשלום מס על ההכנסות שהופקו בחו"ל בתקופה זו.

טיפ שלישי. פרסום החוק לביטול הפטור מדיווח. היערכו מבעוד מועד! 

טרם פרסום החוק, סעיף 134ב לפקודה העניק לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור מחובת הגשת דוח שנתי לעניין הכנסותיהם שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושב ישראל. בהתאמה, סעיף 135(1) (ב) לפקודה קבע כי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים יהיו פטורים מהגשת הצהרת הון על נכסיהם והונם מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל. 

ב- 7/4/2024 פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024. החוק משמר את הפטור המהותי, אך מבטל את הפטור מדיווח: במסגרת התיקון, בוטלו סעיפים 134ב ו- 135(1)(ב) לפקודה, הפוטרים יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, מחובת הגשת דוח שנתי והצהרת הון, לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, ולגבי נכסים והתחייבויות מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. הנוסח הסופי קבע שהתיקון בדבר חובות הדיווח לגבי יחיד מוטב יחולו רק לגבי תושבים כאמור שהפכו לתושבי ישראל מיום 1 בינואר 2026 ואילך. עם זאת, אין בתזכיר כדי לבטל או לצמצם את הפטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק אשר ימשיך להינתן על פי ההוראות הדין הקיימות. 

טיפ רביעי. הפטור מדיווח וממס אינו מלא. הימנעו מהכנסות מעורבות

נכון להיום, סעיף 134 ב לפקודה, מעניק לעולה חדש ותושב חוזר ותיק פטור מלא מדיווח וממס בגין הכנסות שיהיו להם מחו"ל במשך עשר שנים מהיום שיחזרו לישראל. אלא, שברוב המקרים, לאחר שהם עברו להיות תושבי ישראל, הם ממשיכים לעסוק בפעילותם העסקית גם מישראל. חלק זה של הפעילות הנעשה מישראל חייב בדיווח ובמס מלא לרשות המסים בישראל. ביום 20.11.2018 פורסמה החלטת מיסוי בהסכם 2316/18, העוסקת בקביעת מנגנון ייחוס של "הכנסה מעורבת" להכנסות המופקות בישראל ומחוץ לישראל בידי תושב ישראל לראשונה (עולה חדש). מנגנון החיוב במס קובע כי במצבים בהם הפעילות העסקית בחו"ל מנוהלת מישראל היא תהיה חייבת במס ואילו הכנסות חו"ל שהמופקות מחוץ לישראל תהיינה פטורות ממס בישראל. במקרים של הכנסה פסיבית (דיבידנד או ריבית) המתקבלת מחברה בחו"ל, סביר להניח שמדובר בהכנסה אשר הופקה מחוץ לישראל ולכן תהייה פטורה ממס בישראל, אך לגבי הכנסות מעבודה או שירותים שבוצעו מחוץ לישראל,  הפטור מוענק רק לגבי הכנסות מעבודה או שירותים אשר מבוצעים מחוץ לישראל. במקרים בהם העבודה מבוצעת גם בישראל וגם בחו"ל, יתכן שהנישום יידרש לפצל את ההכנסה לשני חלקים ויחויב לשלם מס על החלק שנצמח בישראל.

טיפ חמישי. בחירה בשנת הסתגלות

שנת הסתגלות היא הטבה שמוקנית רק לתושבים חוזרים ותיקים. יחיד שיגיש בקשה לשנת הסתגלות ולא יהיה זכאי למעמד תושב חוזר ותיק, לא יוכל לממש הטבה זו. תושב חוזר ותיק זכאי לבקש ששנת החזרה לישראל תיחשב כ"שנת הסתגלות" בהתאם לסעיף 14 לפקודה. בתכנון מס נכון, שנה זו לא תיספר במניין שנות ההטבה והיחיד לא ייחשב כתושב ישראל לצרכי מס. שנת ההסתגלות טומנת בחובה יתרונות מס אך גם חסרונות מס למשל היעדר תחולת אמנות המס או היעדר זכאות לנקודות זיכוי על מקורות הכנסה שמופקות או נצמחות בישראל. את הבקשה לשנת הסתגלות יש להגיש תוך 90 ימים מיום החזרה לישראל. מידע נוסף בקישור הבא

טיפ שישי. תקיימו בדיקה עם רואה חשבון להיתכנות חבות מס עד וכולל מועד ניתוק התושבות

מלחמה עיקשת של רשויות המס ברחבי העולם בהון השחור העולמי לצד הרחבת שיתוף פעולה ביניהן, בפרט בנושא השקיפות, מלמדות על הצורך בתכנון נכון וכן בהסדרת הדיווח ותשלום המס, בבחינת הקדמת תרופה למכה. נציין כי משרדנו מייצג לקוחות ישראלים רבים וכעת יותר מתמיד, מומלץ להתייעץ עם גורמי מקצוע ולהבין האם קיימת חשיפת מס לגבי דיווח על פעולות שבוצעו בעבר וטרם דווחו לרשות המסים בישראל.

במסגרת הליך הגשת הבקשה לרשות המסים יכולות להתעורר "תאונות" מס רבות. רבים לא יודעים כי ניתוק תושבות מס מחייב בתשלום "מס יציאה" (מס הגירה). פקודת מס הכנסה מטילה "מס יציאה" על תושבי ישראל שהיגרו לחו"ל או שהו מחוץ לישראל זה ממושך לצורך עבודה או עסקים וניתקו תושבות מס בישראל. מטרת הטלתו של מס היציאה היא לחייב במס רווחי הון על הרווח ממכירה "רעיונית" של נכסים שנרכשו עד למועד ניתוק התושבות מישראל. אף אם לא נמכרו בפועל. ע"פ הוראות הדין הקיים (שעתיד להשתנות), ניתן לדחות את אירוע המס עד למכירת הנכס בפועל ולשחוק את הרווח החייב במס על פני תקופת השהייה בחו"ל. מלבד מס יציאה, תיתכן אפשרות שמועד ניתוק התושבות לפי גישת רשות המסים תהייה מאוחרת ממועד ניתוק התושבות ע"פ גישתו הסובייקטיבית של הנישום. במקרה זה קיימת חשיפה משמעותית לאי דיווח על הכנסות שהופקו בחו"ל בין "תקופות המחלוקת" ולהידרש לשלם עליהן מס גם אם עברו מעל 10 שנים. אנו ממליצים לקיים דיון על כל חשיפות המס בקשר לנכסים והכנסות שעלולות לצוץ במהלך הגשת הבקשה ולהיערך אליהן. חשוב מאוד. 

טיפ שביעי. בעלי מניות בחברות זרות? זהירות מקיום "מוסד קבע"  

קיימת נורת אזהרה לחברות שמוחזקות בידי תושבים חוזרים ותיקים, אשר מקיימים מוסד קבע לחברות זרות בישראל. גם חברות תושבות חוץ שמקיימות מוסד קבע (ע"פ הוראות האמנה) בישראל יכולות להיות ממוסות בישראל. החשש זה אינו תאורטי: רשות המסים פרסמה החלטת מיסוי (253/12) הקובעת כי בנסיבות מסוימות עלול להתקיים "מוסד קבע"  בישראל ולפיכך החברה עצמה, למרות שנחשבה כתושבת חוץ, תחויב במס על הכנסותיה אשר תיוחסנה לישראל. קראו עוד

טיפ שמיני. מקבלים פנסיה מחו"ל? 

אם מדובר בתושב ישראל שזכאי למעמד "תושב ישראל לראשונה" (עולה חדש) או "תושב חוזר ותיק", הרי ממילא זכאי לפטור ממס בגין הקצבאות המשתלמות מחוץ לישראל (הכנסות שהפיק או שנצמחו לו מחוץ לישראל), וזאת במשך עשר שנים מהמועד שבו הפך לתושב ישראל. נדגיש כי על פי סעיף 4א לפקודה הדן בכללי המקור קצבה תיחשב כמופקת במקום מושבו של משלמה, לכן קצבאות המשולמות ממעביד תושב חוץ נחשבות הכנסות שהופקו מחוץ לישראל והן חוסות בגדר הפטור. סעיף 9ג דן אפוא בתקופה שלאחר שהסתיימה תקופת הפטור בת עשר השנים. או אז החבות במס בגין אותן קצבאות לא תעלה על הסכום שהיה משולם במדינת המושב הקודמת לו נותר היחיד תושב באותה מדינה. חשוב להדגיש שהקלות הסעיף מוגבלות למקרים "בשל עבודה במדינת החוץ"! לכן הפקדות לאפיק פנסיוני שאינו קשור לעבודה בחו"ל אינו זכאי להטבה האמורה. למאמר המלא בנושא פנסיה מחו"ל, לחצו על הקישור.

טיפ תשיעי וחשוב. חכם לא נכנס למצבים שרק פיקח יודע לצאת מהם

בעת האחרונה פנו למשרדינו אזרחים מודאגים, שקבלו דרישה להגיש טופס 5329 או 5328 ממס הכנסה (אגף המודיעין ברשות המסים), ולהצהיר על הכנסות ונכסים לפקיד השומה. הדרישה נשלחה לאזרחים שנרשמה אצלם תנועה ערה של כניסות ויציאות מן הארץ, נישומים שהוכרו ע"י רשות המסים במעמד תושב חוזר ותיק או עולה חדש וכן כאלו שעל פי מרשמי רשויות המס בבעלותם מספר נכסי מקרקעין בישראל ומחוצה לה. מטרת הדרישה, בין היתר, הנה לאתר הון שחור של תושבי ישראל (ובין היתר תושבים חוזרים). דהיינו – הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל או מחוץ לישראל ולא דווחו לרשות המסים. ולכן המלצתנו היא לערוך באמצעות רואה החשבון במועד החזרה ארצה הצהרת הון "פנימית" (לתיעוד במשרד רואה החשבון) שתכלול את כל הנכסים שצברתם בחו"ל וזאת כדי לעגן את הפטור המיסויי על הכנסות ונכסים אלה במסגרת ביקורת שומתית של רשות המסים.

טיפ עשירי. היערכות לתום תקופת ההטבות

הוראות החוק מעניקות לאותם יחידים מוטבים הטבות מפליגות בדמות 10 שנות פטור ממס ומדיווח על כל הנכסים וההכנסות מחוץ לישראל ("תקופת ההטבות"). עם סיום תקופת הפטור, הכנסות שוטפות, יהיו חייבות במס מיד, וביחס לרווח הון – הפטור עדיין יינתן גם לאחר סיום תקופת ההטבות אך "יכורסם" ככל שעובר הזמן ממועד הסיום (פטור לינארי). במסגרת עבודתנו השוטפת, אנו נתקלים ביחידים מוטבים רבים אשר עתידים לסיים בקרוב את תקופת ההטבות, ועל כן ממליצים על היערכות מיטיבית לקראת מועד הסיום של תקופת ההטבות. מידע נוסף בקישור הבא. 

אודות משרדינו

יעוץ מס ותכנון מס מטעם משרד רואה חשבון מנוסה במיסוי בינלאומי, הנם בעלי חשיבות עליונה עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מחד גיסא ברמה הכלכלית ומאידך בפן ניהול וביצוע המהלך בצורה חלקה, יעילה והטובה ביותר. ניסיונו של רואה החשבון בא לידי ביטוי בהיכרות מעמיקה עם הנהלים הרלוונטיים, היכרות עם פסיקות עדכניות ותקדימיות של בתי המשפט ופרסומי רשות המסים. 

משרדינו מנוסה בהגשת בקשות לקבלת החלטת מיסוי מרשות המסים בנושא מעמד "תושב חוזר ותיק" ומעניק שירותי ליווי וייעוץ מס מקצועי לתושבים חוזרים לפני החזרה לישראל, לאחר החזרה לישראל ואף בתום תקופת ההטבות. משרדינו מנוסה במיסוי בינלאומי ומקנה לעולים ותושבים חוזרים סל פתרונות מקיף במיסוי בקשר לפעילות עסקית/נדל"נית בישראל ומחוץ לישראל, תכנון מס מיטבי להשקעות בישראל ומחוץ לישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס, בחינת מבנה החזקות בפעילות רב לאומית תוך היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, הגשת דו"חות מס בישראל ובחו"ל, הקמת ישויות בישראל וסיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, ליווי וייעוץ לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס, ייצוג בדיונים וגילוי מרצון. בנוסף משרדינו מלווה תושבי ישראל המועסקים בחו"ל, מייעץ לחברות בנושא ניוד עובדים (re-location) בסוגיות מורכבות בנושא אופציות ותגמולי הון אחרים ומייצג ומלווה תושבי חוץ בעלי פעילות עסקית והכנסות בגבולות ישראל. 

 

For information in English.

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן