תושב חוזר ותיק- הגדרות והיבטי מיסוי

תושב חוזר ותיק- הגדרות והיבטי מיסוי

תושב חוזר ותיק – הגדרות והיבטי מיסוי – פתח דברים

באתר משרדינו מפורסמים מאמרים המפרטים מידע על הזכויות וההטבות המוקנות לתושבים חוזרים. במאמר זה נחדד את ההבדל בהגדרות של מעמד תושב חוזר ותיק (להלן גם "יחיד מוטב") ותושב חוזר רגיל כפי שנקבעו בפקודת מס הכנסה. לקריאה מורחבת בנושא הטבות המס לתושבים חוזרים לחץ כאן.

נציין כי מעמד "תושב חוזר" לעניין מס הכנסה שונה מהותית ממעמד "תושב חוזר" ע"פ ההגדרה של משרד הקליטה. תעודת "תושב חוזר ותיק" שמתקבלת ממשרד הקליטה נדרשת לצורך רישום בביטוח לאומי וקופות החולים וכן מקנה הטבות כמו פטור ממכס על ייבוא מכולה לישראל וזכאות להשתלמויות וקורסים מקצועיים שונים, אך היא אינה מקנה הטבות מס מכוח פקודת מס הכנסה, אלא רק לאחר שהיחיד המוטב יסדיר את מעמדו מול רשות המסים. הטבות במס מוענקות רק מי שעונה על הגדרת תושב חוזר והגדרת תושב חוזר ותיק מכוח פקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה). ההטבות והזכויות במס הכנסה מבחינות בין שני סוגי של תושבים חוזרים: תושב חוזר ותושב חוזר ותיק כמפורט להלן: 

תושב חוזר ותיק

תושב חוזר ותיק הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז חייו בישראל לטובת מגורי קבע בחו"ל לפחות 10 שנים ברציפות. ניתן לקבל הכרה של המעמד מרשות המסים וליהנות מהטבות מס לאחר שהות בחו"ל של לפחות 10 שנים. הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר ותיק". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה ולא מיום העזיבה ("עלייה למטוס"). היינו אדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה במשך כל התקופה. אין די בהוכחת מקום מגורים של אדם בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך עשר שנים לפחות בכדי לקבל את זכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר ותיק". 

תושב חוזר רגיל

בניגוד להגדרת תושב חוזר ותיק, תושב חוזר רגיל הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז החיים בישראל לטובת מגורי קבע בחו”ל (בעקבות רילוקיישן, הקמת עסק בחו"ל וכדומה) לפחות 6 שנים רצופות. מניין זה רלוונטי רק לגבי תושבים ישראלים אשר עזבו את הארץ החל משנת 2009. תושבים ישראלים שעזבו את ישראל טרם ה-1 לינואר 2009 יכולים לקבל מעמד תושב חוזר רגיל לאחר שלוש שנות שהות בחו"ל. כאמור לעיל, הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה וצריך להוכיח כי המבקש מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה במשך כל התקופה. אין די בהוכחת מקום מגורים בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות בכדי לקבל את זכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר". 

תושבות לצורכי מס הכנסה- מבחנים

תושבות לצורכי מס הכנסה נגזרת של מניין ימי השהייה של היחיד מחוץ לישראל והן של מבחן מרכז החיים שבוחן את העובדות של היחיד לאחר היציאה מישראל. בין היתר: דירת המגורים בחו"ל, בית הקבע של משפחתו, קשרים משפחתיים וחברתיים, מקום הפקת ההכנסות, שימוש בחשבונות בנק וכרטיסי אשראי וכדומה. זאת אומרת נבחנות עובדות ונסיבות שתקבענה האם יחיד שהיגר לחו"ל יחשב תושב חוץ או תושב ישראל באותה שנה ואם כן, החל ממתי. רשות המס מאפשרת לפנות אליה באמצעות רואה חשבון בבקשה מקדימה בכתב (רולינג) לקבל החלטת מיסוי והכרה במעמד "תושב חוזר" וקבלת זכאות להטבות מס, שבה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים על בסיסן תתקבל החלטה האם לסווג את הנישום "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" או לשלול את בקשתו. לקבלת מידע בנושא תושבות מס, לחץ על הקישור.

הגשת בקשה להחלטת מיסוי וקבלת אישור רשמי על מעמד "תושב חוזר ותיק"

כאמור, יחיד אינו זכאי לקבל מעמד תושבות באופן אוטומטי על בסיס ימי השהייה (מבחן כמותי) מחוץ לישראל. ההנחה היא שקריטריון ימי השהייה בחו"ל הוא קריטריון יחיד המבטיח את קבלת הטבות המס, הנה שגויה מיסודה. רשות המסים בבואה לקבל החלטה בעניין הבקשה בוחנת משתנים איכותיים נוספים (כמו מרכז חיים, אינטרסים כלכליים, קיום קשרים חברתיים, תא משפחתי וכדומה) באמצעות מסמכים מבססים ומידע שהיחיד מצרף לבקשה. כדי לקבל וודאות בנושא הזכאות, נקבע כי כל תושב המעוניין לקבל הכרה "תושב חוזר" חייב להגיש בקשה להחלטת מיסוי באמצעות מייצג. תשובה בנוגע להחלטה תתקבל רק לאחר הגשת הבקשה למחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים בצרוף מסמכים המאששים את העובדות המצוינות בבקשה. ניתן להגיש גם בקשה במסלול אנונימי, שמאפשר פנייה בכתב ללא חשיפת שמו ופרטיו של הפונה. מסלול זה מתאים לכל מי ששהה בחו"ל, אך קיים ספק לגבי מעמדו של הפונה ואף במקרים בהם הפנייה מתבצעת לאחר החזרה לישראל. 

טיפ ראשון. תוודאו זכאות למעמד "תושב חוזר ותיק" בטרם החזרה לישראל

ככל שהבדיקה עבורכם נעשית מוקדם יותר, כך קיים מקום וגמישות לשינויים. בדיקה המעמד לאחר החזרה לישראל יכולה להיות "מאוחרת מידי" וקריטית לצורך השגת האישור והזכאות לפטורים מכוח פקודת מס הכנסה ולכן המלצתנו היא לבחון מבעוד מועד האם אתם עונים על הגדרת "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" עוד בהיותכם בחו"ל כבר כאשר גיבשתם את ההחלטה על החזרה לישראל.

במקרה שטיפלנו לאחרונה, התקבלה פנייה לקבלת ייעוץ מס מיחיד שחזר לישראל לאחר שהייה לתקופה בת 15 שנים בגרמניה. אותו יחיד ביקש לבחון את זכאותו למעמד תושב חוזר ותיק וזאת לאחר שרשות המסים פנתה אליו, לאחר חזרתו לישראל, מיוזמתה בזמן חקירה וברור הכנסותיו "בתקופת ההטבות". רשות המסים דרשה תשלום מס על כל הכנסותיו שהפיק בחו"ל החל מהמועד שבו העתיק את מרכז חייו חזרה לישראל (מעמד "תושב ישראל"). מבחינת היחיד- לתומו, חשב כי זכאי להטבות מס מכוח מעמד "תושב חוזר ותיק"  ולכן אינו נדרש לדווח לרשויות המס בין היתר מהסיבה שקיבל לידיו תעודת "תושב חוזר ותיק" ממשרד הקליטה. הוא לא ידע שהתעודה אינה מקנה הטבות מס, אשר מוענקות רק למי שעונה על הגדרת תושב חוזר ו-תושב חוזר ותיק מכוח פקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה). רשות המסים ביקשה לקבל מהיחיד מידע ועובדות שיבססו את טענותיו. 

בבדיקה שערכנו עבורו נמצא כי אמנם שהה בחו"ל במצטבר כ- 15 שנים אך בחינת העובדות במקרה האישי שלו ע"פ מבחן הימים ומבחן מרכז החיים (זיקות) העלו כי בפועל שהה בחו"ל "כתושב חוץ" (ע"פ המבחנים דלעיל) "רק" 9 שנים ו-8 חודשים! נדרשו עוד 4 חודשיים כדי לקיים את התנאים לקבלת הכרה במעמד תושב חוזר ותיק. לו אותו יחיד היה מבצע את הבדיקה בטרם חזרתו לישראל, היה ניתן להימנע מטעות קריטית זו ולהיערך מבעוד מועד.

נציין, שגם כאשר יחיד טוען (ובטוח…) שקיים את התנאים ועמד בכללי המבחנים לאורך כל שהותו בחו"ל ולכאורה זכאי למעמד הנכסף, הוא נדרש לפנות באופן יזום באמצעות בקשה לרשות המסים שתכיר בו כמי שעונה להגדרת "תושב חוזר". רק אישור רשמי מרשות המסים יאפשר קבלת זכאות להטבות מכוח המעמד. מי שלא הוכר במעמד "תושב חוזר ותיק" ע"י רשות המסים, לא יוכל ליהנות מהטבות המס. 

טיפ שני לאלו שחזרו לישראל. מממשים את ההטבות ללא אישור רשמי מרשות המסים? 

בציבור רווחת סברה שגויה לגבי אופן ניתוח מעמד התושבות לצורכי מס ולכן קיים פער עצום בין ההנחה הסובייקטיבית לבין אופן הקביעה דה פקטו של רשות המסים בישראל.  נוצר מצב שבו אדם משוכנע שהוא זכאי למעמד "תושב חוזר ותיק" ועל כן הוא אינו מדווח על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו תושב חוזר ללא כל זכויות. כאשר אין הודעה/פנייה יזומה לאחר החזרה לישראל, מבחינת רשויות המס מדובר בתושב ישראל לכל דבר ועניין שחלה עליו בין היתר גם חובת הדיווח על ההכנסות והנכסים בחו"ל. 

בהקשר זה חשובה קביעת בית המשפט העליון בפס"ד האחים דויטש ובעניין פלוני, כי קביעת התושבות אינה מתיישנת. במלים אחרות, קיים סיכון כי ביחס ליחידים מוטבים אם תבחן רשות המסים את עמידתם בהגדרה אף בחלוף עשר השנים, תוכל הרשות לשלול את ההטבות באופן רטרואקטיבי, לחייב אנשים אלה בהגשת דוחות כתושב ישראל ע"פ השקפתה אף ביחס לתקופת ההטבות ולחיוב במס הכנסות בחו"ל של הנישומים בתקופה זו.

טיפ שלישי. הפטור ממס אינו מלא. הימנעו מהכנסות מעורבות

עולה חדש ותושב חוזר ותיק זכאים לפטור מלא מדיווח וממס בגין הכנסות שיהיו להם מחו"ל במשך עשר שנים מהיום שיחזרו לישראל. אלא, שברוב המקרים, לאחר שהם עברו להיות תושבי ישראל, הם ממשיכים לעסוק בפעילותם בחו"ל גם מישראל. חלק זה של הפעילות הנעשה מישראל חייב בדיווח ובמס מלא לרשות המסים בישראל.
ביום 20.11.2018 פורסמה החלטת מיסוי בהסכם מס' 2316/18, העוסקת בקביעת מנגנון ייחוס של "הכנסה מעורבת" להכנסות המופקות בישראל ומחוץ לישראל בידי תושב ישראל לראשונה (עולה חדש). מנגנון החיוב במס קובע כי במצבים בהם הפעילות העסקית בחו"ל מנוהלת מישראל היא תהיה חייבת במס ואילו הכנסות חו"ל שהמופקות מחוץ לישראל תהיינה פטורות ממס בישראל. במקרים של הכנסה פסיבית (דיבידנד או ריבית) המתקבלת מחברה בחו"ל, סביר להניח שמדובר בהכנסה אשר הופקה מחוץ לישראל ולכן תהייה פטורה ממס בישראל, אך לגבי הכנסות מעבודה או שירותים שבוצעו מחוץ לישראל,  הפטור מוענק רק לגבי הכנסות מעבודה או שירותים אשר מבוצעים מחוץ לישראל. במקרים בהם העבודה מבוצעת גם בישראל וגם בחו"ל, יתכן שהנישום יידרש לפצל את ההכנסה לשני חלקים ויחויב לשלם מס על החלק שנצמח בישראל.

טיפ רביעי. קיימו בדיקה עם רואה החשבון והיתכנות חבות מס לאורך השהות בחו"ל

במסגרת הבקשה לרשות המסים יכולות להתעורר תאונות מס קריטיות. רבים לא יודעים כי ניתוק תושבות מחייב בתשלום מס הגירה. פקודת מס הכנסה מחייבת תושבי ישראל לשלם "מס יציאה" במועד הניתוק או היציאה מישראל, מס על ההכנסות שהופקו מחוץ לישראל עד למועד הניתוק (אם בכלל) ואם בוצע ניתוק מישראל יכולות להתעורר גם תאונות מס קשות כאשר ישראלים ממשיכים בפעילות כלכלית בגבולות ישראל בעלת השלכות הרות גורל. ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה. במסגרת הגשת הבקשה למעמד תושב חוזר ותיק, בקשו מרואה החשבון לערוך עבורכם היתכנות לתשלום מס גם בגין התקופה בה שהיתם בחו"ל. חשוב מאוד. 

טיפ חמישי וחשוב. חכם לא נכנס למצבים שרק פיקח יודע לצאת מהם

בעת האחרונה פנו למשרדינו אזרחים מודאגים, שקבלו דרישה להגיש טופס 5329 או 5328 ממס הכנסה (אגף המודיעין ברשות המסים), להמצאת פרטים לפקיד השומה.
הדרישה נשלחה לאזרחים שנרשמה אצלם תנועה ערה של כניסות ויציאות מן הארץ, נישומים שהוכרו ע"י רשות המסים במעמד תושב חוזר ותיק או עולה חדש וכן כאלו שעל פי מרשמי רשויות המס בבעלותם מספר נכסי מקרקעין. מטרת הדרישה, בין היתר, הנה לאתר הון שחור של תושבי ישראל (ובין היתר תושבים חוזרים). דהיינו – הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל או מחוץ לישראל ולא דווחו לרשות המסים. ולכן המלצתנו היא לערוך באמצעות רואה החשבון במועד החזרה ארצה הצהרת הון "פנימית" (לתיעוד במשרד רואה החשבון) שתכלול את כל הנכסים שצברתם בחו"ל וזאת כדי לעגן את הפטור המיסויי על הכנסות ונכסים אלה במסגרת ביקורת שומתית של רשות המסים.

אודות משרדינו

משרדינו מנוסה בהגשת בקשות לקבלת מעמד תושבים חוזרים ומעניק שירותי ייעוץ מס מקצועי מול רשויות המס גם לאחר החזרה לישראל.
משרדינו מנוסה בתחום המיסוי הבינלאומי ומקנה ללקוחותיו סל פתרונות בפעילות מחוץ לישראל. משרדינו מעניק שירותי תכנון מס מיטבי להשקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, הכנסות ישראלים מחו"ל וחובת דיווח ייצוג וליווי של תושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס.  השירותים בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים: בחינת מבנה החזקות בחו”ל, היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס בנושא ניוד עובדים (re-location), ניהול חלוקת רווחים, הגשת דו”חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, חוות דעת משפטיות, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.

 

 

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!