מיסוי הכנסות עצמאי תושב ישראל בחו"ל

מיסוי הכנסות עצמאי תושב ישראל בחו"ל

מיסוי עצמאי ישראלי בחו"ל – פתח דבר

מיסוי הכנסות עצמאי (המוגדר "תושב ישראל") בחו"ל- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
פנייה לקבלת ייעוץ מס בנושא הסדרת תשלום המסים מול רשויות המס בישראל היא בגדר חובה. רבים מהישראלים השוהים בחו"ל, טרם פעלו לטובת הסדרת המיסוי בישראל וחלקם בוחנים כעת את הדרך המיטיבה לדיווח על ההכנסה שהפיקו בחו"ל. רשות המסים אורבת בפתח ויוזמת פנייה בטופס 5329 לישראלים ששבים לביקור מולדת לצורך הסדרת הדיווח ותשלום המס בישראל על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל ולא דווחו. לצורך כך, החלטנו לעשות סדר בנושא המיסוי ולפרט מצבים שכיחים בהם מתעוררת שאלת הדיווח  ועיקרי הפעולות הנדרשות בעת החזרה לישראל. משרדינו רואה חשיבות רבה בביצוע ייעוץ מס לפני רילוקיישן ומיישם תהליכי עבודה קפדניים עם לקוחותיו המושתתים על בסיס מעורבות גבוהה, אמון ואווירה של שותפות אמתית לדרך.  משרדינו יסייע לך לבצע את תהליך הרילוקיישן בהצלחה יתרה, מתוך מחשבה ואמונה שתכנון מס נכון וקפדני יקנו לך כלים מהותיים להמשך דרכך המקצועית.

שיטת המיסוי בישראל 

בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי והחלה למסות לפי השיטה המעורבת. המשמעות היא הפעלת שיטת חיוב במיסוי פרסונלי על תושב ישראל ומיסוי טריטוריאלי על תושב חוץ.  על פי שיטה זו, תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. .

פעילות עסקית בחו"ל – מיסוי עצמאי תושב ישראל בחו"ל

כאשר תושב ישראל מפיק הכנסות מפעילות עסקית בחו"ל הוא נדרש בדיווח על כלל הכנסותיו ותשלום מס בישראל.
יחיד תושב ישראל נדרש להשלים מס בישראל. כמו כן זכאי היחיד תושב ישראל בעת חישוב הכנסתו החייבת לנכות הוצאות שונות אשר יצאו בייצור הכנסתו,
על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972. הדיווח בארץ על הכנסות בחו"ל נעשה באמצעות דוח אישי שמוגש בסוף השנה.
שיעור המס על ההכנסות יהא לפי פקודת מס הכנסה, דהיינו שיעור מס שולי, זכאות למימוש נקודות זיכוי ממס תוך התחשבות במס הזר ששולם בחו"ל.
לקריאה מורחבת בנושא מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל לחץ על הקישור.

מיסוי עצמאי תושב ישראל בחו"ל – ניכוי הוצאות

המבחן הכללי לניכוי הוצאות נקבע ברישה של הוראת סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961, שלפיו יוכרו הוצאות שיצאו כולן בייצור ההכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד.
סעיפים 33-30 לפקודה מונים הוראות שונות המסייגות ומגבילות ניכוי הוצאות. ברשימה המפורטת בסעיף 32 לפקודה, נמנות כל ההוצאות שאינן הוצאות הכרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו. "הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה" מוגדרות באותו סעיף כהוצאות המשתלבות בתהליך הטבעי של הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של מקור ההכנסה, הוצאות שהן בבחינת חלק בלתי נפרד מהם. מאותו טעם, כיוון שבמקרה זה נסיעה לעבודה מוגדרת "מחוץ לעבודה" ולפני תחילת ייצור ההכנסה (מהבית אל מקום העבודה ובחזרה), היא אינה מותרת בניכוי. עם זאת, עניין ניכוי הוצאות נסיעה לחו"ל מוסדר במסגרת חקיקה אחרת – בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972  שהן בבחינת דין ספציפי וייחודי הגובר על ההוראות הכלליות הקבועות בפקודה.

תקנה 2(2) לתקנות קובעת במפורש כי הוצאות מסוימות ובהן הוצאות נסיעה לחו"ל תהיינה מותרות בניכוי (בתנאים שנקבעו), ובלבד שהן הכרחיות לייצור ההכנסה. בנקודה זו נשים לב לשוני המילולי בין תקנה זו לסעיף 17 לפקודה. כאן בחר מחוקק המשנה באופן מובחן ומודע לא להשתמש בתיבה בעלת המשמעות המצומצמת והלקונית שבסעיף 17 לפקודה ("הוצאה בייצור הכנסה"), אלא בנוסח המבטא משמעות רחבה יותר, כך שלא רק הוצאות שהוצאו בזמן העבודה ובעת ייצור ההכנסה מותרות בניכוי, אלא גם רכיבים נוספים הנחוצים וההכרחיים לצורך ייצור ההכנסה. הדין במקרה שלפנינו הוא מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972. על כן, ההוצאות הניתנות לניכוי הן כדלהלן: הוצאות טיסות לחו"ל – מוגבלות בסכום התלוי בזהות המחלקה, הוצאות לינה – מוגבלות בסכום התלוי בין היתר במספר הלינות, הוצאות שהייה אחרות – מוגבלות בסכום יומי ותלויות בשאלה אם נדרשו הוצאות לינה, הוצאות השכרת רכב – מוגבלות בסכום יומי וכן הוצאות חינוך הילדים (מוגבלות בסכום חודשי) כאשר משך השהות הוא יותר מעשרה חודשים. 

מועד הדיווח על הכנסות מחו"ל 

בנוגע להכנסה מחו"ל מעסק או ממשלח יד נדרש הנישום להודיע על כך עם פתיחת העסק, הכול לפי הוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961- אשר אינה מבחינה בין עסק ומשלח יד בישראל ובחו"ל. לעניין הכנסות מחו"ל יש לבחון את חובת תשלום המקדמות במהלך השנה השוטפת. כאשר מדובר ברווח הון, הדיווח על מקדמת רווח ההון ייעשה בתוך 30 יום או במקדמות חצי שנתיות – אם וככל שמדובר בניירות ערך נסחרים. כאשר מדובר בהכנסות אחרות יש לבחון האם הן בגדר מחזור עסקאות על פי תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור), התשמ"ב 1982- ותקנות מס הכנסה (כללי קביעת עסקאות, הכנסות או מכירות לעניין מקדמות), התשס"ד 2004- (ככלל הכנסות מחו"ל בשיעורי מס קבועים, דהיינו 122 א, 124 ב, 125 ב, ו 125- ג – אינן נכללות במסגרת המחזור ואין לשלם בגינן מקדמות). משכך, אם לא קמה חובת תשלום מקדמות במהלך השנה הרי העיתוי "להודעה" בפעם הראשונה
הוא בעת הגשת הדוח השנתי. עם זאת, גם במקרים שבהם קיימת חובה חוקית להגשת דוח שנתי בלבד, ניתן ליזום פנייה אל משרד פקיד השומה ולבקש לשלם מקדמות חודשיות או דו חודשיות (בכדי להימנע מתשלום סכום גדול בסוף השנה ואולי גם מהפרשי הצמדה וריבית מתום השנה). זה המקום לציין את האפשרות לדווח באמצעות דוח מקוצר, מסלול המתאים לאלו שהכנסתם הזרה היא הכנסה פסיבית וחייבת בשיעורי מס קבועים (ראו לעיל) ולאלה שאינם חייבים בהגשת דוח שנתי מכל סיבה אחרת. (קישור למאמר). 

זיכוי מס זר

כחלק מן המעבר לשיטת המעורבת, אימצה ישראל מנגנון זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר. משכך כל ישראלי ששוהה בחו"ל והפיק הכנסות בעודו תושב ישראל, חייב בדיווח ותשלום מס בישראל. מסים המשולמים בחו"ל על הכנסותיו החייבות במס בישראל, מותרים בזיכוי כנגד מסי ישראל לפי הוראות סעיף 200 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. יש להדגיש כי התנאי לזיכוי מהמס הזר בשנת מס הוא שאותו אדם (יחיד או חברה) שהכנסתו החייבת באותם מסים, מוגדר "תושב ישראל" באותה שנת מס, כאמור בסעיף 200 (ב) לפקודה.

אודות משרדינו

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות, הנו מידי ומשמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. קיימים שיקולי מס בניתוק תושבות מישראל מול הכדאיות בשמירת מעמד תושב ישראל. משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי שכירים ועצמאים ברילוקיישן, ישראלים בעלי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו”חות מסבקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, ייעוץ לתושבים חוזרים ותושבים חוזרים ותיקים, סיוע לעולים חדשים, גילוי מרצון והסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן והגירה למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

טופס יצירת קשר עם רואה חשבון

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן